לשון הרע ופגיעה במוניטין

משרדנו מתמחה בניהול תיקי בית משפט בתחום הוצאת לשון הרע, פגיעה בשם טוב ובמוניטין, בערוצי המדיה המגוונת הקיימת כיום, לרבות ערוצי טלוויזיה, עיתונות, אינטרנט, פייסבוק ועוד.

במסגרת הטיפול של משרדנו בתביעות והתגוננות מפני תביעות משרדנו נחל הצלחות רבות במגוון רחב של נושאים, לרבות באמצעות השגת הסכמי פשרה, לרבות הורדת "טוקבקים" פוגעניים שפורסמו באתר אנטרנט, השגת התנצלות של עתון שלא פרסם עמדת לקוחנו טרם פרסום הכתבה ועוד ועוד.

עו"ד מירית ענתבי ייצגה משך שנים רבות את גופי התקשורת השונים: ערוצי הטלוויזיה, חברות אנטרנט ועוד, ונסיונה בצד זה של המתרס תורם רבות להצלחת משרדנו כיום בתביעות כנגד אותם גופים או מפרסמים באותם גופים.

הוצאת לשון הרע – בקליפת האגוז

"טוב שם משמן טוב" (קהלת, ז', א'), זוהי לחלוטין אינה סיסמה נבובה וריקה מתוכן. שמו של אדם זהו הנכס היקר לו מכל, והדברים הנאמרים בהקשר זה אינם מופרזים כלל ועיקר.

מקדמת דנא עסקו בנושא לשון הרע. בתורה לפני אלפי שנים נכתב "לא תלך רכיל בעמיך" (ויקרא, יט', טז'). חשיבותה של הזכות לשם טוב נטועה במחוזותינו אלפי שנים ועד ימינו אנו, וזו קיבלה מעמד על במסגרת חוקי היסוד, הראוי להגנה.

הוצאת לשון הרע הינה אמירה הפוגעת בכבוד של אדם או ארגון. מטרתו של חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק"), הינה מתן הגנה לשמו הטוב של אדם ע"י איסור פרסום העלול לפגוע, להשפילו ולבזותו.

צא ולמד: משמעות לשון הרע אינה דבר שקר בלבד, כי אם גם דבר אמת אשר פוגע ומבזה אדם אחר. בנוסף לכך, על-מנת שאמירה כל-שהיא תחשב עבירת הוצאת דיבה היא חייבת להיחשף בפני שני אנשים לפחות, בהם התובע, ולכן דו-שיח בין הנתבע לתובע בלבד לא ייחשב ללשון הרע או הוצאת דיבה. זאת ועוד: חשוב לעשות הבחנה מוקפדת בין טענת עובדה להבעת דעה, שכן רובנו נוטים לעיתים קרובות להביע דעתנו על חברים לעבודה, שכנים, משפחה ועוד.

בחוק מוגדרות האמירות שיש בהן מן הכוונה ללשון הרע ו/או הוצאת דיבה לפגיעה באדם/ארגון:

אמירות שמטרתן להשפיל אדם לבזותו או ללעוג לו; אמירות שמטרתן לבזות אדם בשל מעשיו, התנהגותו או תכונותיו; אמירות שמטרתן לפגוע במשרתו/תפקידו של אדם, לרבות עסק פרטי; אמירות שמטרתן לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית.

אמנם, עומדת לצד הנתבע בגין הוצאת דיבה ו/או לשון הרע הגנת "אמת דיברתי", אולם על-מנת שהגנה זאת תאושר ותתקבל ע"י בית המשפט עליה לעמוד בשני קריטריונים: אמיתות האמירה ו-"עניין לציבור". קיומם של קריטריונים אלו, לרוב יבטיחו את זיכויו של הנתבע.

לשון הרע יכול שייאמר על יחיד או על רבים (קרי, על קבוצה של אנשים).

על פי החוק פרסום לשון הרע עלול להוות עוולה אזרחית ואף עלול להוות עבירה פלילית. ניתן להגיש קובלנה פלילית נגד המפרסם לשון הרע (סעיף 8 לחוק), והמורשע בדין עלול באופן תיאורטי לרצות עונש של עד שנת מאסר.

אין מטרתו של החוק "לסתום פיות" והוא אינו "מתיימר" לעשות כן, על כל פנים לא לכך התכוון "המשורר". מטרתו של החוק הינה להניח תשתית שתאזן באופן ראוי, בין חופש הביטוי, מחד, לבין הזכות לשם טוב, מאידך.

על שני יסודות מצטברים להתקיים על מנת שתצמח עילת תביעה בעניין לשון הרע: האחד, אכן הדברים שנאמרו הם בבחינת לשון הרע (סעיף 1 לחוק), והשני, הדברים שנאמרו פורסמו בהתאם להגדרת הפרסום בחוק (סעיף 2 לחוק).

החוק פוטר את הנפגע בעניין לשון הרע להוכיח שנגרם לו נזק, אולם מגביל את הפיצוי שניתן לתבוע לסך 50,000 ₪, ובמקרה שדברי לשון הרע פורסמו והנפגע יוכיח שהייתה למפרסם כוונה לפגוע, אז בית המשפט רשאי לפסוק כפל הסכום, קרי 100,000 ₪ (הסכומים צמודי מדד).

אולם, אם אכן יוכח שנגרם נזק לתובע בגין פרסום לשון הרע כנגדו אזי בית המשפט איננו מוגבל בסכום הפיצוי שייפסק על ידו.

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו אף הוא מביא לידי ביטוי את חשיבות הנושא בגין שמירה על שם טוב, שכן הוא מגן על שתי זכויות יסוד, האחת כבוד האדם והשנייה הזכות לקניין, כאשר האחת קשורה קשר בל יינתק לרעותה. גם במסגרת חוק היסוד אין אבחנה בין אדם כיחיד או תאגיד (חברה) כמושא לאמירת או פרסום לשון הרע כנגדו.

המבחן האם אכן צמחה במקרה הנתון עילת תביעה בגין לשון הרע הוא מבחן האדם הסביר, קרי האדם מן היישוב. כלומר האם אותו אדם מן היישוב יראה בדברים שנאמרו או נכתבו או הוצגו, כדברים פוגעניים, מעליבים ומשפילים (ובלבד שמתקיים כמובן הבסיס לפרסום).

בכפוף לאמור לעיל, אין כל משמעות לכוונת המפרסם לומר את דברי לשון הרע מתוך כוונה לפגוע (יסוד נפשי). קרי, ייתכן שאדם אשר הינו נתבע בתביעת לשון הרע כלל לא התכוון לפגוע, ברם חרף כך ייתן הוא את הדין בגין אמירותיו הפוגעניות. להבדיל, לעניין קובלנה ועל מנת לבסס את האישום יש חובה להוכיח מעבר לספק סביר כי המפרסם התכוון לפגוע באמצעות פרסומו.

האם כל אמירה נכנסת לגדר לשון הרע?

עינינו הרואות, כי, מחד, לא כל אמירה תיכנס לגדרו של החוק. כך, למשל, הלכה היא, כי לא כל אמירה בשעת כעס, ולו פוגעת ועולבת, מהווה בסיס לתביעת דיבה וכי יש לפרש את הדברים על רקע ההקשר שבו נאמרו. מקום בו ברור מן הנסיבות כי האומר שרוי בכעס רב, הרי שאין להבין דבריו כהוצאת לשון הרע, אלא אך כביטוי סתמי של רוגז ותסכול, אף שלא נעים לאוזני השומע ומיותר.

העידן המודרני – המדיות השונות

בעידן המודרני אף פרסום בפייסבוק חוסה תחת המטריה של החוק. האינטרנט בכלל והפייסבוק בפרט, אינם איזור אקס טריטוריאלי המנותק מהמציאות, במסגרתו יכול כל אחד להשמיץ כאוות נפשו ולהימלט מאימת הדין.

לא בכדי נכתב "מוות וחיים ביד הלשון" (משלי, יח', כא'). שכן, לשון הרע בפייסבוק ופרסומו העומד ביסודות הנדרשים בחוק וכאמור במאמרנו זה לעיל, ייחשב ללשון הרע העלול להצמיח עילת תביעה ואף הגשת קובלנה במקרים המתאימים.

ידוע שהפייסבוק הינו כלי זמין, ידידותי, נוח וקל לתפעול, ומשכך יש אנשים העושים בנקל בכלי הזה שימוש לרעה באמצעות השתלחויות חסרות רסן ובאמירות המהוות לשון הרע. הפייסבוק הפך לכר נרחב אף להשמצות מילוליות ואף להשמצות שאינן מילוליות, כגון: העלאת תמונה מבזה של נשוא הפרסום לרשת החברתית ועוד. הקלילות שמשתמשי הפייסבוק משווים לעצמם, תוך יצירת איזור נוח, נעים וידידותי, חושפת רבים לסכנה שיפורסם נגדם לשון הרע, מחד, ומאידך חושפת רבים לסכנה שתוגש נגדם תביעת לשון הרע.

לשם ההמחשה, לשון הרע בפייסבוק יכול להיכתב על תמונה שהעלינו מטיול, ממסיבה או מפריט שהכנו שהעלנו תמונתו.

לעיתים רבות מאוד, ולאור האקלים הנוח שיוצר הפייסבוק הדבר מטשטש את הגבולות בין האסור למותר אף כאשר מדובר בלשון הרע בפייסבוק.

צא ולמד: אין כל הנחה לדברי בלע, השמצות ולשון הרע בפייסבוק או בכל רשת חברתית כזו או אחרת. חופש הביטוי מוגבל אף ברשת הפייסבוק, בדיוק כפי שהוא מוגבל בכל דרך ביטוי אחרת, לרבות ביטוי פוגעני מילולי, השמצה באמצעות פקסימיליה, מכתב, פרסום בעיתון, פרסום בבלוג, פרסום תמונה מבזה ועוד.

ראוי לציון, כי החשיפה האדירה לכלי הפייסבוק הולידה מטר של תביעות בעניין לשון הרע, חלקן מוצדקות ביותר, וגוררות ברוב המכריע של המקרים פיצויים בסכומי כסף נכבדים לנפגע.

במקום סיכום

מחד, ראוי כי תהיו זהירים בלשונכם. מאידך, ראוי שתעמדו על המשמר עת פגעו בשמכם הטוב. שמכם הוא הנכס היקר ביותר ואין שני לו.

מן האמור לעיל עולה כי סוגיות העוסקות בנושא לשון הרע הינן סוגיות מורכבות וסבוכות אותן ראוי לבחון ולנתח משפטית טרם נקיטת הליך משפטי.

לפיכך, כאשר מתעוררת בעיה משפטית בעניין לשון הרע, ראוי לפנות כבר בתחילת הדרך לעורך דין המומחה בתחום, אשר הינו בקיא בו, מצוי בפרטיו ויודע היטב לבצע את מלאכתו המשפטית, על מנת שזה יוביל את הלקוח לתוצאות המשפטיות הרצויות.