העמדה לדין פלילי בגין תלונות שווא | הנחיה 2.5 תוקנה
נפל דבר במדינת ישראל - עוול היסטורי בן עשרות שנים תוקן! מהיום מתלונני/ות השווא צפויים להעמדה לדין פלילי. לא עוד רק פיצוי כספי בלבד, אלא סכנה ממשית למאסר.
חוות הדעת שנכתבה על-ידי משרדי הכוללת את נוסח ההנחיה המתקנת - הנחיה 2.5 של פרקליט המדינה - אומצה על בוריה.
ההנחיה החדשה המיישמת את עיקרי המלצותינו, מפרטת מתווה ברור והנחיות לפרקליטים כיצד לנהוג במקרים שונים.
כמובן, שגם נודעת חשיבות להדריך את החוקרים במשטרת ישראל, לצורך יישומה הלכה בפועל.
מתקיים, למעשה, משולש: פרקליטות, משטרת ישראל ובתי המשפט – שכל צלעותיו חייבות לפעול בתיאום מלא.
כאמור, הדרך עוד ארוכה למיגורה הסופי של המגפה, והפתרונות הנוספים פרוסים בחוות דעתי, ובהם:
>תיקון הוראת משטרה שמספרה 30.300.226, המיישמת את הנחיה 2.5. נוהל, על-פיו פועלת המשטרה עם הגשת תלונה.
>הקמת מערך מקצועי משותף של נציגי הפרקליטות והמשטרה, שיפעל ליישום נכון של ההנחיה והנוהל על ידי המשטרה.
>הקמת גוף/ועדה בכנסת שתטפל בנושא האלימות ותלונות השווא.
>הקמת מאגר מידע מהימן, ומערך מקצועי ברשות האכיפה.
>עריכת השתלמויות לשופטים, עורכי דין ושוטרים.
>נוסחי תיקון של סעיפים (243 ועוד) בחוק העונשין; בחסד״פ (62,68 ועוד); הצעת חוק נפרדת לעניין עילות הסגירה (מחיקת רישום פלילי בהעדר ראיות); וכיו״ב; כולם - גובשו במסגרת חוות הדעת, ונבחנים בימים אלו.
ואלו עיקרי התיקון:-
1. התוויית מדיניות חדשה שרואה בבסיסה את החבות והאינטרס הציבורי להעמיד לדין מתלונן או עד בגין חשד למסירת אמרה או עדות כוזבת או סותרת בחקירה או במשפט.
2. יש הבחנה בין עלילה לבין מסירת אמרה כוזבת או סותרת שאינה מגיעה לכדי עלילה. כאשר יש חשש שאדם העליל עלילת שווא בקשר עם עביר פלילית, על התובע להעביר את העניין לחקירת המשטרה.
כאשר מדובר באמרה שקרית או הודעה הסותרת הודעה קודמת בפרט מהותי, מתוך כוונה להטעות, נקבעו מספר קריטריונים שעל פיהם ייטה להעביר לחקירת משטרה, בין היתר: (1) הכזב או האמרה נתנו ע"י העד באופן מודע; (2) הכזב או הסתירה שבאמרה נוגעים בליבת העניין והיה בהם פוטנציאל להשפיע על ההליך; (3) הכזב שבאמרה נתגלה בשל גורם חיצוני, להבדיל מכך שהעד חזר בו מגרסתו הכוזבת באופן אוטונומי ומתוך רצון חופשי, כביטוי של חרטה ומתוך מטרה לקדם את תכלית בירור האמת.
3. שינוי חשוב מאין כמותו (סע' 11) - הנטייה להורות על פתיחת חקירה במקרים בהם תלונת השווא גרמה למעצר החשוד, להרחקתו מילדיו או הטלת כל הגבלה ממשית אחרת עליו - שהסתברה בדיעבד בלתי מוצדקת.
4. קיימת התייחסות גם לעובדי ציבור, בפרט אם הם המתלוננים, והתברר שהוגשה תלונת שווא, יגבר האינטרס הציבורי במיצוי הדין עמם.
- פקטור תומך נוסף, עברו הפלילי בכלל, ובמיוחד בעבירות שצוינו בהנחיה: עדויות סותרות - סעיף 240(א) לחוק העונשין, ידיעה כוזבת - סעיף 243, עדות שקר - סעיף 237(א), שיבוש מהלכי משפט - סעיף 244.
6. שיקול בחיוב מתלונן השווא בפיצויים כספיים תוך שימוש בסעיף 81 בחוק, ואפשרות לביהמ"ש, במקרים מתאימים, לחייב את הוצאות הגנתו של הנאשם.
7. כאשר מדובר בעבירות אלימות בתוך המשפחה, או בעבירות מין, לא יוגש כתב אישום ללא אישור של פרקליט המחוז או משנהו.
ההנחיה הישנה פגעה במתלוננות האמת, בגברים ובילדים; וסעיף 11 קובע - שהמערכת לא תשלים עם ניתוק אבות מילדיהם!
בקרוב
יוצגו חלקים נרחבים מחוות הדעת בנושא "תלונות שווא על אלימות ומין במשפחה; אלימות משפטית – חוות דעת ומתווים לפתרון", אשר נכתבה על-ידי משרדנו לבקשת שרת המשפטים, הגב' איילת שקד.
תפורסם סדרת מאמרים בנושא תלונות השווא במשפחה: הנחיה 2.5 של פרקליט המדינה, פתרונות למיגור מגפת תלונות השווא ועוד.
יפורסמו מאמרים בנושאים הקשורים לתיקון לחוק המזונות, להצ"ח הורים וילדיהם, 'חוק הוצל"פ מזונות' ועוד, שמשרדנו נוטל חלק בכתיבת החקיקה וייעוץ לחברי כנסת ושרים.
שינוי חקיקה ע"י הרבנות הראשית: גם הנשים ישאו בנטל המזונות
התיקון לתקנה קובע כי בעת פסיקת מזונות יתחשבו בבתי הדין הרבניים, הן ביכולת הכלכלית של האם והן ביכולת הכלכלית של האב, לגבי ילדים מעל גיל 6. יוזמה מבורכת אך לא מושלמת: התיקון לוקה בכך שאינו קובעת נוסחה אחידה לקביעת מזונות, כאשר הקביעה נותרה לשק״ד הדיינים, זאת לעומת התיקון לחוק המזונות אשר הונח בכנסת, כמפורט להלן, הפוסע צעד נוסף קדימה וקובע נוסחה אחידה לקביעת נטל התמיכה הכלכלית שישא בו כל הורה ע״פ פרמטרים ברורים שנקבעו בדו"ח "ועדת שיפמן".
פס"ד חדש: זמני שהות שווים (כמעט), הגדרה של משמורת משותפת בניגוד להמלצת פקידת הסעד והפחתה ניכרת בשיעור המזונות
פס"ד חדש: בחלוקת נטל המזונות יש להתחשב בזמני שהות