הצעת חוק תיקון לחוק המזונות

מטרת התיקון המוצע

התיקון המוצע לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט -1959 (להלן:" חוק המזונות"), מבטא את עיקרון השוויון באחריות ההורים לשאת בנטל התמיכה הכלכלית כלפי ילדיהם, בהתבסס על המלצות ועדת שיפמן (בספטמבר, 2012), תוך שינוי הגדרות והתאמתן לשיח החדש העולה למעלה מעשור בחברה במדינת ישראל, וכפועל יוצא מכך בטריבונלים השיפוטיים. הלכה למעשה, דיני המשפחה החלים במדינת ישראל ,תחולתם מהדין הדתי, ובחקיקה משנות ה – 50.
מעת חקיקתם, למעלה ממחצית המאה, לא נעשה בהם כל שינוי ו/או תיקון מהותי, בעוד שחלו תמורות מרחיקות לכת בתא המשפחתי בעידן המודרני, בכלל, והאחריות ההורית והתמיכה הכלכלית בעת פרוד בין ההורים, בפרט. התפיסה על-פי הדין הדתי (שעדיין קיימת בבתי הדין הדתיים) שהאשה היא עקרת בית והבעל הוא המפרנס, פסה לה מהעולם.
במצב דברים זה התהוו בחברה הישראלית תופעות של אי-שוויון מגדרי בכל הקשור לנטל המזונות שחל  בעיקרו ולעיתים באופן בלעדי על כתפי האב לפי הדין הדתי. מציאות זו הביאה למלחמות בין המגדרים אשר, בראש ובראשונה, פוגעות בילדי ישראל. במקביל, הביאה להתפתחותן של תופעות נוראיות בחברה, כגון: תלונות שווא, מעצרים, התאבדויות אבות, ניכור הורי וניתוק קשר בין אב לילדו, אי-תשלום מזונות המחייב להחזיק מערכת שלמה לגביה שעלותה למדינה גבוהה מאד ועוד.
הכנסת במגמה לתקן את הפליית האב, ניסתה כבר בשנת 1981 במסגרת תיקון בחוק המזונות שעניינו בכך שאביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו, לאמור: בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק הקטין, יחולו המזונות על הוריו באופן יחסי להכנסותיהם. תיקון המבטא עיקרון צודק של שוויון יחסי. אלא שתיקון זה לא צלח מבחינה טכנית גרידא (נפלה טעות בכתיבת התיקון לחוק), בעת שהוסף סעיף 3א לחוק המזונות.
עיקרו של התיקון המוצע, אם כן, הוא בתיקונו של אותו סעיף 3א.
מטרתו של התיקון המוצע הוא במתן מענה למציאות המתקיימת בתא המשפחתי המודרני, להחלטות שיפוטיות בהן שופטים נדרשים לפתרונות יצירתיים, אך לא מלאים, על מנת לעשות צדק עם שני המינים, דרך הסדרת חלוקת האחריות הכלכלית באופן שוויוני בין ההורים,  באמצעות נוסחה ברורה ופשוטה, שלא נתונה לשיקול דעת שיפוטי (ומכאן חוסר האחידות בפסיקה). נוסחה הנהוגה גם ברחבי מדינות אירופה וארה"ב, קנדה, אוסטרליה ותיקצר היריעה.
התועלת הגלומה בהצעת החוק, בראש ובראשונה, עיגון זכויות ילדי ישראל לתמיכה כלכלית מהוריהם ואחריות המדינה למימוש זכויותיהם; המשכה של התועלת בתרומתה לשוויון המגדרי בחברה, והפחתה ניכרת בתופעות נוראיות בחברה הנוצרות עקב האי-שווין כמפורט לעיל; והמשכה – בתועלת הגלומה למדינת ישראל הן בפן הכלכלי והן בפן החברתי.
לסיום, התיקון המוצע נועד ליישם את מחויבות המדינה לפי אמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד לתמיכה כלכלית מהוריו, אשר אושרה על ידי עצרת האומות המאוחדות ביום כ"ב בחשוון התש"ן (20 בנובמבר 1989).

הנוסח המוצע ועיקרי השינויים מהמלצות 'ועדת שיפמן'

האופוריזם של התיקון: מהותו ועיקרו של התיקון הוא בתוספת נוסחה מתמטית לחישוב דמי מזונות לילד; יתרונותיה של הנוסחה הינן בהירות, וודאות, אחידות, שקיפות, עדכון שוטף ואי תלות בהחלטה שיפוטית או מנהלית. כמו כן היא מאפשרת להורים להיערך מבעוד מועד למצבם הכלכלי החדש עם פרידתם. בפרט, היא מוציאה את נושא שיעור התמיכה הכלכלית בילד ממכלול הסכסוכים בין הורים שנפרדים, שהתדיינות ביניהם בעניינים הנוגעים לילד משליכה במישרין על טובת הילד – במיוחד על שמירת הקשר בין הילד והורהו. כמובן, שהערך המוסף שלו שמטפל בנושאים הבוערים ביותר במדינת ישראל – תלונות השווא, ניכור הורי (הקשר הטבעי בין הורה לילדו), אבהות כפויה; וכל אלה, נכתבו כשמול עינינו – טובת הילדים.

בנוסף, בנוסח הראשוני של הצ"ח והתקנות שניסחה עו"ד מירית ענתבי נערכו ביוזמתה שינויים מהמלצות וועדת שיפמן, ויפורטו אלה  – שהוועדה לא נתנה לגביהם מענה כלל והוספו על-ידי עו"ד מירית ענתבי או נתנה מתוקף פשרה בין חבריה ועו"ד מירית ענתבי ערכה שינויים לגביהם , כלהלן:
 
סטייה מהמלצות הועדה ביוזמת עו"ד מירית ענתבי:

חישוב אחוז הוצאות הילד (סעיף 3ג(א) ותקנות החוק) – בהמלצות קיים חסר בהתייחסות להורה המטפל בילד עד 4 ימי הורות (כולל). על פי המלצות הוועדה יש להידרש לחישוב אחוז ההוצאות בזמני השהות מ- 5 ימים ומעלה. הח"מ עדכנה את הטבלה המצורפת לתקנות כך שהחישוב יעשה מ – 3 ימי הורות ומעלה.
בנושא חישוב הכנסת ההורים בתמיכה הכלכלית בילד, התחשיב בוצע לפי הכנסות חודשיות ברוטו. הח"מ עדכנה בטבלה המצורפת לתקנות כך שהחישוב יעשה לפי הכנסות נטו (לאחר קיזוז ניכויי חובה עפ"י דין).
דמי טיפול (סעיף 3 ב(ב)) – הוועדה קבעה כי גיל הרף לעניין "דפי טיפול" יעמוד על גיל 12; על פי ההלכה הפסוקה הרף עומד על גיל 8, ובהתאם הח"מ עדכנה הצ"ח.

ילד בגיר (סעיף 3ד) – תשלומים המתקבלים לידיו של הילד הבגיר במהלך שירותו הצבאי או בשרות לאומי יוותרו לצרכיו האישיים, ולא יועברו לצרכי התא המשפחתי כפי שנקבע בהמלצות.
בנוסף, ובמקביל, יופחת מחצית משיעור הוצאות התמיכה בילד להן זכאי מהורה המשלם עד למועד סיום שירותו הצבאי או בשירות לאומי, להבדיל מהמלצות הועדה לפיהן השיעור יוותר במלואו, ללא הפחתה כלשהי, ולהבדיל מהמצב היום לפיו מופחתים 2/3. בנוסף, ההורה המשלם יעביר את שיעור ההוצאות לידי ההורה השני, ולא במישרין לידי הילד כפי שמליצה הוועדה.

בנושא ילד בגיר – העברת התמיכה הכלכלית להורה האחר ולא לילד במישריןמחיקת סעיף 3ד(א) ועדכון סעיף 3ד(ג).

מעורבות יתר של הילדים בהליכים המשפטיים (סעיפים 6א, 6ה ו- 26) – הועדה קבעה כי עומדת הזכות לילד להגיש לבית המשפט בקשות לקביעת ולשינוי שיעור התמיכה הכלכלית (סעיפים 6א ו- 6ה), או עקב הפרת קביעת התמיכה הכלכלית על-ידי הורה (סעיף 26). הח"מ ראתה לנכון מתוקף נסיון מזה שני עשורים בתיקי משפחה, והן כבעלת הכשרה אקדמאית פסיכולוגית המודעת להשלכות מעורבותו של ילד בהליכים, להפחית עד כמה שניתן את מעורבותו של הילד בהליכים משפטיים ככלל, ובקשים, בפרט.

בנושא התניית מתן גט בויתור על תמיכה כלכלית (מזונות) – "סרבנות גט"הוספת סעיף 12(א)(3).

נושאים שהוועדה לא נדרשה אליהם כלל והוספו ביוזמתה של עו"ד מירית ענתבי:

הגדרת "ילד בעל צרכים מיוחדים" (סעיף 1(א)) – "פרשנות".
הסדר תמיכה כלכלית זמנית ("מזונות זמניים") (סעיף 22) – הסדרת תמיכה כלכלית זמנית, עד קיום מועד הדיון הראשון בפני הרשם או בית המשפט.

הורות ללא הסכמה משותפת ("גנבת זרע") (סעיף 23) – הטלת שיעור תמיכה גבוה יותר על האם, מתוך הרציונל שאין היא שונה מזו הנוטלת זרע בבנק הזרע ואיננה זכאית לדמי מזונות.

תלונות שווא במשפחה (סעיף 24) – הטלת סנקציות כספיות על-ידי ביהמ"ש כנגד מגיש תלונת השווא; הטלת פיצויים בגין נזקים שנגרמו לילד ו/או להורה הנפגע, הגדלת שיעור הוצאות הילד שבהם חויב ההורה המתלונן, ובהתאמה, הקטנת שיעור הוצאות הילד של ההורה הנפגע.

ניכור הורי (סעיף 25) – הטלת סנקציות כספיות על-ידי ביהמ"ש כנגד ההורה המנכר; הטלת פיצויים בגין נזקים שנגרמו לילד ו/או להורה המנוכר, הגדלת שיעור הוצאות ילד של ההורה המנכר, ובהתאמה, הקטנת שיעור הוצאות הילד של ההורה המנוכר.

הפרה ואי-עמידה בהסדר התמיכה הכלכלית (סעיף 26) – בנוסף לסנקציות הקיימות, הגדלת שיעור הוצאות הילד של ההורה המפר, ובהתאמה, הקטנת שיעור הוצאות הילד של ההורה האחר.

נושאים מהותיים שלא פורטו באופן במפורש ו/או הובהרו כדבעי בדו"ח ועדת שיפמן:

נושא תשלום המדור ו/או תשלום המשכנתא, ואופן ביטויו בנוסחת חישוב הוצאות הילד על-ידי כל הורה  – שיעור התמיכה הכלכלית שעל ההורים לשאת בו (טבלת שיעור התמיכה הכלכלית המופיעה בתוספת הראשונה בנוסח התקנות שכתבה עו"ד מירית ענתבי), מכילה את כל עלות ההוצאה הכספית לגידול ילד בהתאם להכנסות הוריו, על יסוד נתונים סטטיסטיים של הוצאות משקי הבית בישראל. הוצאות אלה כוללות, בין היתר, מדור והוצאות אחזקת מדור (חשמל, מים, גז, תקשורת, הוצאות החזקה וכיו"ב). בעניין תשלומי המשכנתא, בחינת דו"ח ועדת שיפמן מעלה, כי  החזר תשלום המשכנתא הינו רכיב הוני ועל כן לא נכלל בתשלום הוצאות הילד שעל ההורים לשאת. החזר תשלומי המשכנתא יכללו בהסדר הכולל בין הצדדים.

הגדרת המונח "הכנסה" – "הכנסה תוכר גם מהשווי הכספי של מגורים בדירה שהיא בבעלות של הורה או בדירת מגורים של בני הזוג כמשמעותה בסעיף 40א לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969". הכוונה היא לשווי הכספי של שכירות אותה דירה שבה מתגוררים ההורה וילדיו. שווי זה, כנדרש וכראוי, יתווסף להכנסתו של אותו הורה לצורך חישוב התמיכה הכלכלית, אלא אם יוסכם בין ההורים אחרת.

משפט השוואתי – המצב במדינות העולם

פירוט המדינות ברחבי העולם בהן נעשה שימוש בנוסחה והסכומים המשולמים - למיטב ידיעתה של הח"מ, ברוב מדינות העולם המתוקנות קיים שימוש בנוסחה קבועה כזו או אחרת, המייתרת שיקול דעת שיפוטי ואי- עושות שימוש בנוסחאות דומות/זהות לחישוב התמיכה הכלכלית הן: אירלנד, אנגליה, אוסטריה, ארצות הברית, בלגיה, גרמניה, דנמרק, הולנד, יפן, נורבגיה, ניו-זילנד, קנדה, פינלנד, צרפת, שבדיה ורוסיה. בנוסף, נמצא פירוט המדינות והסכומים המשולמים בהן בדו"ח של ארגון OECDOrganization for Economic Cooperation and Development.

 סטטוס התיקון המוצע

במהלך העבודה מול חה"כ יואב קיש גובשו למעלה מ-7 נוסחים של ההצעה, במטרה ליתן מענה לסוגיות אשר הועלו על-ידי ארגונים, נבחרי ציבור ועוד. הצעת החוק הונחה בכנסת ביום 30 לנובמבר 2015.

לאור החלטתה של שרת המשפטים, איילת שקד, לגבש הצעת חוק ממשלתית, הונח על שולחנה נוסח החוק, חוות דעת וניירות עמדה, וכן עוה״ד מירית ענתבי מלווה את צוות החקיקה במשרד המשפטים בגיבושו של הנוסח הסופי שעתיד להיות מוגש בחודש מרץ 2017.

למסמכים הבאים לחצו על הלינקים מטה:

לנוסח הצעת החוק | לנוסח התקנות לחוק | לנייר עמדה לחה"כ יואב קיש  | לתקציר דברי הסבר

מאמרים | מן המדיה

עם יפעת שאשא ביטון

עם יואב קיש %d7%90%d7%99%d7%99%d7%9c%d7%aa-%d7%a9%d7%a7%d7%93-%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%a2%d7%a0%d7%aa%d7%91%d7%99