סימני מסחר

סימן מסחר אינו מגן על הפן היצירתי או המהותי של היצירה/מוצר. הוא מגן על לוגו או כל דבר אחר שמזוהה עם עסק מסוים. בכדי שתהיה הגנה לסימן המסחר יש לרשום אותו בלשכת הפטנטים. יש לרשום אותו בכל מדינה שבה רוצים להגן עליו. אולם, אם נרשום סימן מסחר, אך לא נעשה בו שימוש במשך 3 שנים, אזי הוא יעמוד בסכנת ביטול. משמע, תנאי חשוב לקיום סימן מסחר הוא השימוש בו, בפס"ד מיג נקבע כי מספיק שימוש מועט.

כאשר עסק לא רושם סימן מסחר, הוא עדיין יכול להגן על השם המסחרי שלו, ע"י שימוש בעוולת גניבת העין. עוולה זו דורשת 2 תנאים להוכחתה:

א. הטעיה – דמיון בין הסימן שלי, לסימן של המפר שנועד להטעות את הציבור

ב. מוניטין – מידת הפופולאריות וההכרה בשוק הרלוונטי. בפס"ד אסי דיין, קבע השופט שמגר כי רמת ההוכחה של המוניטין קשורה למידה שבה המילה שגורה בשפה. כלומר, ככל שהמילה שגורה יותר, יש להוכיח מוניטין רב יותר.

ההבדל המרכזי בין גניבת עין לסימן מסחר הוא הוכחת המוניטין. רישום סימן מסחר מייתר את הוכחת המוניטין. לדוגמא, פס"ד בעניין כוכב נולד. לא ניתן למנוע מעסק קטן שלא צבר מוניטין שימוש בסימן מסחר רשום.

סוגים של סימני מסחר

1. מוכר היטב – סימן מסחר שיש לו הכרה אבסולוטית בקרב הציבור הרלוונטי. סעיף 29 לחוק סימני מסחר קובע שניתן להרשות שימוש מקביל בסימן מסחר זהה אם שני הצדדים נהגו בתום-לב. לדוגמא, פס"ד בעניין פיצה דומינו. סימן מסחר מוכר היטב מספק הגנה נגד דילול או פגיעה בערך התדמיתי שלו. המבחן לקביעה האם ישנה פגיעה או דילול של הסימן המסחרי, הוא מבחן הצורך המסחרי. האם למתחרה לא הייתה אופציה אחרת לקדם את עסקיו. בנוסף, סימן מסחר מוכר היטב מספק הגנה לכל טובין שנמכרים בתחום העיסוק של העסק ובתחומים הקשורים לו (נייקי, וואלה). יש לשים לב כי תהיה הגנה טובה יותר לסימן מסחר מוכר היטב שאינו מורכב ממילים גנריות (לכן ההבדל בין פס"ד בעניין אבסולוט לפס"ד בעניין בקארדי).

2. דמיוני – סימן שהומצא והוא חסר משמעות בשפה המילונית המדוברת. מילה דמיונית יכולה להיות גם אימוץ של מילה אחרת בשפה, אך שימוש בה למוצר בעל אופי שונה (גולף, מנגו). סימן דמיוני יזכה להגנה אוטומטית, גם אם אין לו מוניטין. בפס"ד דפוס בארי (מעטפית) נידונה השאלה עד כמה אפשר ללכת עם גבול הדמיון ונקבע כי יש לבדוק קשר בין הטובין הספציפי לבין השם שנבחר.

3. רומז – סימן מסחר שהצרכן בהתחלה לא מכיר אותו, אך אם הוא יחשוב ויתעמק, אז הוא יבין במה מדובר (שומרי משקל, סבון של פעם). גם סימן מסחר רומז יזכה להגנה משמעותית, גם כאשר אין לו מוניטין. הבעיה היא, שקשה לקבוע האם מדובר בסימן מתאר או מרמז. ולכן יש לבדוק את הקשר בין הטובין הנמכר לבין הסימן. החשיבות שבהבחנה היא למידת הוכחת המוניטין (סימן מתאר דורש הוכחת מוניטין רב יותר). לדוגמא, פס"ד בעניין טקסטים.

4. מתאר – כל סימן מסחר שמתאר במישרין את המוצר הנמכר. סימן שכזה יזכה להגנה רק במקרים נדירים של הוכחת מוניטין ברמה גבוהה מאוד – הכרה של הציבור הרלוונטי בסימן המסחר כמזוהה עם העסק עצמו (ידיעות אחרונות). ישנן מילים דמיוניות שהפכו למילים שגורות בשפה והפכו למילים שמתארות את המוצר (ווקמן, פלאפון) למשל, פס"ד בעניין קינג סאלי (תרמוס). בפס"ד בעניין הטוטו נקבע שהביטויים טוטו ולוטו הפכו למילים שמתארות הימורים ולכן יזכו להגנה נמוכה יותר.

5. גנרי – מדובר במילים המופיעות במילון של השפה הרלוונטית ואף עסק לא יוכל לקבל עליהן בלעדיות. תקום הגנה לסימן גנרי רק במקרים חריגים שיוכח מוניטין אבסולוטי של שם המסחר.

סגנונות של סימני מסחר

כל עסק רשאי לבחור ולעצב סימן מסחר שילווה את עסקיו. פקודת סימני המסחר ושאר הדינים הרלוונטיים מאפשרים לבחור גם סימן מסחר שלא מורכב ממילים בלבד:

1. אותיות – רצף של אותיות או אות אחת. למשל, M של מקדונלדס. החריג הוא שרצף האותיות לא יכול ליצור מילה בעלת משמעות התחום. למשל, אי אפשר לקרוא לחברת בגדים XL.

2. צבע – ייתכן ועסק שיצבור מוניטין רב, "ירכוש" בעלות על שימוש בצבע מסוים בתחום. למשל, חברת קודאק היא הבעלים של הצבע הצהוב בתחום הצילום.

3. דמויות – אנימציה ותמונות המזוהות עם העסק (למשל, דיסני). הדילמה שנוצרת היא שעל דמויות חלים גם דיני זכויות יוצרים. דינים אלו מספקים הגנה ל- 70 שנים בלבד ואילו סימן מסחר מספק הגנה לכל החיים. במקרים כאלה, ביהמ"ש ייתן עדיפות לדיני זכויות היוצרים ויביא לכך שההגנה תפקע בשלב כלשהו. כיום, ההגנה בתחום זה היא על הדמות הספציפית של העוסק. זאת בניגוד למה שנקבע בפס"ד בעניין סבון דאב, שם לא הותר לעסק מתחרה לפרסם סבון באמצעות תמונה של יונה, על אף שהיא הראתה אחרת לגמרי מהיונה של חברת דאב.

4. תלת מימד – כל סוג של מארז שמזוהה עם העסק. למשל, הבקבוק של קוקה קולה. אולם, ההגנה החזקה ביותר על מארז תהיה הגנה של רישום מדגם – תקפה ל- 15 שנה. אולם, באנגליה נקבע שאם המארז זכה למוניטין רב הוא יזכה להגנה של סימן מסחר – הגנה לכל החיים.

5. ריחות וצלילים – למשל, הרינגטון של נוקיה.

6. שילוב של מס' מרכיבים – למשל, מילה המורכבת על דמות. במקרה זה רק השילוב עצמו יזכה להגנה. בכדי לזכות להגנה על המרכיבים, יש לרשום כל אחד מהם בנפרד. למשל, פס"ד ברקוביץ'.

סימני מסחר שאינם כשרים לרישום

בסעיף 11 לפקודת סימני מסחר מצוינות 14 חלופות של סימנים שאינם כשרים לרישום כסימן מסחר רשמי (ייתכן שתהיה הגנה מתוקף עוולת גניבת עין אם נרכש מוניטין רב):

1. בעלי תפקידים ומוסדות במדינת ישראל, סמלים רשמיים של המדינה

2. מילים או סמלים הקשורים באופן ישיר לדת כלשהי. למשל, בית כנסת

3. סימני מסחר מוכרים היטב במדינות אחרות שאינם רשומים בישראל

4. שמות של יינות – יקבים או מקום הייצור

5. תמונה של אדם שלא נתן הסכמה לכך – משתלב לחוק הגנת הפרטיות

6. שם בעל משמעות גיאוגרפית כלשהי. אולם, ייתכן שנוכל לרשום סימן מסחר בעל משמעות גיאוגרפית, כאשר השם אינו מתאר את מהות העסק או המוצר שנמכר. למשל, אפריקה ישראל.

7. סימנים הנוגדים את תקנת הציבור – מקרים שבהם אנשים מנסים להשיג יתרון כלשהו בדרך לא הוגנת או לא ראויה.

8. סימנים שיש בהם מטרה להטעות

9. סימן מסחר מתאר – אלא אם רשם מוניטין אבסולוטי

10. שם משפחה נפוץ

מבחני הטעיה

אין מבחן חד-משמי לקביעת הטעיה בפסיקה, ישנם מספר מבחנים חופפים:

1. מבחן הצליל – האם שני השמות דומים עד כדי יצירת בלבול או הטעיה בקרב הציבור

2. סוג הסחורה – בעבר היה מבחן נוקשה שדרש כי שני העסקים יעסקו באותו תחום בדיוק (למשל, נעליים ובגדים לא היו אותו תחום). הגישה כיום היא יותר מרחיבה, המבחן הוא בדיקה האם לאותו עסק יש פוטנציאל לייצר את אותה סחורה (לחברת האופנה גולף אין אפשרות לייצר מכוניות).

3. מראה העין – מבחן ויזואלי שבודק האם יכולה להיווצר הטעיה בקרב הציבור

4. קהל היעד – האם הטובין שאמור להימכר, מיועד לאותו קהל לקוחות או קהל שונה לחלוטין. למשל, בפס"ד בעניין מלון הנסיכה הותר שימוש באותו סימן מסחר לשני מלונות שונים – האחד לחילונים והשני לדתיים.

5. מבחן ההיגיון והשכל הישר – השופט יחליט לפי שיקול דעתו בכל מקרה ומקרה תוך התחשבות בסוג סימן המסחר ורמת המוניטין.

רישום סימן מסחר בישראל

לצורך רישום סימן מסחר בישראל יש להגיש בקשת סימן מסחר באחד או יותר מ- 45 מהסוגים שנקבעו לסיווג סימני מסחר שעל פי פקודת סימני המסחר. כתוצאה מהערכות ישראל לקליטת בקשות בינלאומיות מכוח פרוטוקול מדריד אליו הצטרפה ישראל, החל מיום 1 לספטמבר 2010 חלו שינויים מהותיים באופן הגשת בקשות סימני מסחר בישראל, כמו האפשרות להגיש בקשת סימן מסחר בין לאומית, בקשת סימן מסחר רב סוגית, ועוד.

רישום סימן מסחר בחו"ל

רישום סימן מסחר בחו"ל אפשרי באמצעות הגשת בקשות סימן מסחר פרטניות בכל מדינה, או לקבוצה של מדינות (כגון הקהילה האירופאית) – עם או בלי דין קדימה מכוח אמנת פריז. אולם עם יישום הוראות פרוטוקול מדריד בישראל מיום 1 ספטמבר 2010, ניתן לרשום סימני מסחר בחו"ל באופן פשוט וזול מאי פעם, מבלי להיזדקק בכל מקרה לשירותיהם של עמיתים בחו"ל: במקום זאת, ניתן לרשום סימן מסחר בין לאומי ביותר מ- 80 מדינות בו זמנית, על בסיס בקשת סימן מסחר, או סימן מסחר רשום, בישראל. זאת, באמצעות טופס אחד שמוגש למח' סימני המסחר בישראל, ובעלויות מופחתות עד כדי שליש מעלות של אותן בקשות אלמלא פרוטוקול מדריד.

תאריך בכורה

תאריך הבכורה לבקשות קניין רוחני הינו מועד תחילת תוקפן של בקשות קניין רוחני בחו"ל, שהוגשו כבקשות מקבילות לבקשת פטנט, בקשת מדגם, או בקשת סימן מסחר, לפי העניין, שהוגשו קודם לכן בישראל. מבחינה משפטית, תאריך הבכורה הינו המועד שבו הוגשה הבקשה בישראל, אף שמועד ההגשה בחו"ל היה מאוחר יותר. שמירת התאריך לטובת הבקשות בחו"ל נעשית מתוקף אמנות בינלאומיות . באופן זה נשמרת עדיפות בזמנים לבקשות אלו על פני בקשות מתחרות שהוגשו לאחר תאריך הבכורה, אך לפני תאריך ההגשה בפועל.

משמעות תאריך הבכורה: שריון תאריך

תוקף הרישום של פטנטים, סימני מסחר, או מדגמים, נספר ממועד הבכורה. כך למשל, ברוב מדינות העולם תוקפו של פטנט הינו למשך 20 שנה ממועד הגשת בקשת הבכורה, כל עוד משולמות אגרות חידוש מדי שנה. במקרים מיוחדים כגון בתחום התרופות, ניתן להאריך את תוקף הפטנט לתקופה נוספת, בתנאים מסויימים. תוקפו של מדגם הינו בדרך כלל עד 15 שנה, אם שולמו מדי פעם בפעם (כגון כל 5 שנים) אגרות הארכה. תוקפו של סימן מסחר יכול להישאר ללא הגבלה, אם שולמו אגרות החידוש מדי פעם בפעם (כגון כל 10 שנים), ובעל הסימן ממשיך לעשות בו שימוש בפועל. יתכן כי היעדר שימוש לתקופה מסויימת (כגון למשך 5 שנים רצופות במדינות מסויימות, או במשך 3 שנים האחרונות שקדמו להגשת בקשת ביטול כמו בישראל ובמדינות אחרות), יאפשר את ביטול הסימן מסיבה זו.

תאריך בכורה עפ"י אמנת פריז

לגבי מדינות החברות באמנת פריז (כמעט כל מדינות העולם), ניתן להגיש בקשות סימני מסחר בחו"ל, על בסיס בקשה שהוגשה בישראל, בתוך 6 חודשים ממועד הגשתה, כדי להקנות לבקשות סימני המסחר המקבילות בחו"ל את התאריך של הבקשה בישראל (בקשת הבכורה). גם לגבי מדגמים ניתן לעשות כן, בתוך תקופה של 6 חודשים, ולגבי פטנטים תקופה זו עומדת על 12 חודשים.

תאריך בכורה עפ"י אמנת PCT

לגבי פטנטים, באותן מדינות אמנת פריז החתומות גם על אמנת ה- Patent Cooperation Treaty, ניתן לשמור על תאריך הבכורה תקופה נוספת של 18 חודשים, על 12 החודשים של אמנת פריז (כנגד תשלום אגרה מתאימה לרשויות ה- PCT), קרי להאריך את התקופה שבה נשמר תאריך הבכורה עבור הבקשות בחו"ל למשך 30 חודשים ממועד הבכורה.

תאריך בכורה במדינות שאינן חברות באמנות פריז ו/או PCT

במדינות שאינן חברות באמנת פריז, או PCT, לפי העניין, לא ניתן לשמור על תאריך הבכורה, אלא אם נקבעו הוראות חוק פנימיות המאפשרות זאת, כמו בטיוואן למשל. במדינות כאלו יש להגיש את בקשת הפטנט מוקדם ככל האפשר, משום שאם ההמצאה תיחשף קודם לכן במקום כלשהו עולם (ע"י פרסום מאמר, מוצר, או אף תיאור בע"פ המאפשר לבעל מקצוע ממוצע בתחום ההמצאה להבין את תוכנה), היא תהיה פסולה לרישום כפטנט.

כלל זה חל גם לגבי מדגם לגבי פרסום מוקדם באותה מדינה (בחלק מהמדינות- לרבות באמצעות האינטרנט).

פרסום קודם של סימן מסחר במדינה מסויימת אינו שולל את תוקפו במדינה אחרת, אולם הוא חושף את בעל הסימן לסיכון של הגשת בקשה זהה או דומה לפניו במדינה אחרת, אם בקשת סימן המסחר של בעל הסימן לא הוגשה במועד עפ"י אמנת פריז.

רישום זכויות קניין רוחני

ניתן לרשום בעולם חמישה סוגים של זכויות קניין רוחני: פטנטים, מדגמים, סימני מסחר, זכויות יוצרים, ו- Utility Models. רישום זכויות קניין רוחני מאפשר לבעל הזכויות לשמור על היצירות, העיצובים, ההמצאות והפיתוחים שהגה מפני חיקויים, זיופים, והעתקות ("הפרות"). רישום בקשת קניין רוחני נעשה עפ"י שיקול דעת שמוקנה לרשם הרלבנטי במדינות השונות.

רישום פטנטים, מדגמים, וסימני מסחר

הכוח לרשום פטנטים, מדגמים, וסימני מסחר -המכונים גם קניין רוחני תעשייתי- נתון לרשם של כל מדינה ומדינה בנפרד לפי חוקיה. מכוח אמנות בינלאומיות של קניין רוחני, יש מכנה משותף רחב לרוב המדינות בתחום זה. יחד עם זה, לכל אחת מהמדינות ישנה מערכת דינים פנימיים משלה שהיא רחבה יותר, וכן לא כל המדינות חתומות על כל אחת מהאמנות. לפיכך, זכות קניין רוחני תעשייתי שנבחנת עפ"י דיניה של מדינה אחת, יכול שתהא שונה בהיקפה ובחלק מתכונותיה מזכות קניין רוחני מקבילה במדינה אחרת, אף אם מדובר באותו לוגו, עיצוב תעשייתי או המצאה. כך למשל יכול שיהיו שינויי נוסח בתביעות פטנט במדינה אחת לעומת אחרת לגבי אותה אמצאה בדיוק, או תצוגת תשריטים שונה למדגם במדינה אחת לעומת מדינה אחרת, וכד'. בגין הבדלי הדינים, יתכן גם כי במדינה אחת ניתן יהיה לרשום זכות קניין רוחני מסוג מסויים, שלא ניתן לרשום כלל במדינה אחרת.

רישום "דגם" – Utility Model

הזכות ל- Utility Model ניתנת לרישום על שיפור חדשני לתפקוד של חפצים. זהו מעין "פטנט קטן", שניתן לרישום רק במיעוט מדינות העולם. בישראל, למשל, אין אפשרות לרשום זכות קניין רוחני מעין זו. יחד עם זה, מכוח הוראות סעיף 52 לפקודת הפטנטים והמדגמים המיישמת את הוראות אמנת פריז לעניין זה, על בסיס Utility Model המכונה בפקודה זו "דגם", ניתן לרשום מדגם בישראל, תוך שמירה על תאריך הבכורה בחו"ל של הדגם (אם הוגש עד 6 חודשים קודם לכן באחת מהמדינות החברות באמנת פריז), לטובת בקשת המדגם בישראל, באמצעותה ניתן יהיה להגן רק על ההיבטים העיצוביים של הדגם, אך לא על ההיבטים הפונקציונאליים. גם באמצעות חוק הפטנטים לא ניתן יהיה לשמור, בד"כ, על ההיבטים הפונקציונאלים של דגם, שכן דרישות החדשנות מפטנט גבוהות יותר.

רישום זכות יוצרים

האפשרות לרישום זכות יוצרים קיימת אף היא רק בחלק קטן מאוד ממדינות העולם, כגון בארה"ב, או בסין. הסיבה לכך הינה שרובן ככולן של מדינות העולם אימצו לדין הפנימי שלהן את הוראות אמנת ברן ו/או הסכם טריפס, המקנות לזכות יוצרים תוקף מלא ומיידי בכל אחת מהמדינות החתומות על אמנות אלו (לרבות ישראל), ללא כל צורך בהליך פורמאלי כלשהו. לפיכך, בישראל כמו גם במרבית מדינות העולם אין רשם זכויות יוצרים, אף שהייתה יכולה להיות לכך תועלת ראייתית מרובה לו היה רשם כזה, באופן שהיה מוזיל ומפשט את הסכסוכים ובכך מביא להרתעה טובה יותר כנגד זיוף, חיקוי, העתקה והפרה של זכויות קניין רוחני. על חיסרון זה ניתן להתגבר, למשל, ע"י הגשת בקשת זכות יוצרים לרשם זכויות היוצרים בארה"ב או ע"י חתימה על תצהיר בפני נוטריון ישראלי, אליו מצורפת היצירה.

חרף ההבדלים בין דיני המדינות השונות לרישום זכויות הקניין הרוחני, הרישום שומר לטובת בעל הזכויות על האמצאה, הפיתוח, או היצירה, מקנה לו מונופול כלפי מתחריו, מוכיח את זכויותיו, ומאפשר לו יתרונות במקנים כדאיות לרישום קניין רוחני.

אמנות קניין רוחני

על מנת לעשות שימוש מושכל בדיני הקניין הרוחני בחו"ל, קיימים יתרונות בשימוש של אחת מאמנות הקניין הרוחני לצורך הגשת בקשת פטנט, מדגם, או סימן מסחר בחו"ל, או לבחון באמצעות אלו אמנות יש לזכויות יוצרים תוקף בכל העולם. לאמנות בינלאומיות בתחום הקניין הרוחני מספר יתרונות ומאפיינים:

(1) אלו אמנות רב צדדיות (מולטי-ליטראליות). דהיינו, חתומות עליהן מדינות רבות, להבדיל מאמנות מס, למשל, שרובן ככולן הן בי-ליטראליות, קרי בין שתי מדינות.

(2) מטרתן הכללית של אמנות הקניין הרוחני היא האחדה של דיני הקניין הרוחני בין המדינות ככל האפשר, ולמצער ליצור מכנה משותף נרחב ככל שניתן.

(3) לקדם את ההכרה בחשיבות הקניין הרוחני כגורם מפתח לפיתוח עסקי.

(4) וההיבט הפרקטי – אמנות אלו מאפשרות לפשט, להקל, ולהוזיל את עלויות ההגשה, הבדיקה, והרישום של זכויות הקניין הרוחני.

להלן פירוט של האמנות החשובות ביותר בתחום הקניין הרוחני, הרלוונטיות גם לישראל, שבין אם הן מכונות אמנות, הסכמים, או פרוטוקולים, תוקפן הטריטוריאלי במדינה מסויימת מותנה הן בחתימת אותה מדינה על האמנה, והן באשרור (Ratification) של הוראות האמנה ע"י המוסד המחוקק, וע"י כך אימוצן לדין הפנימי.

אמנת פריז

אמנת פריז עוסקת במספר אספקטים משמעותיים של דיני הקניין הרוחני, אשר השימושי שבהם הינו "דין הקדימה" (Priority). דין הקדימה מאפשר למבקש בקשת בכורה של פטנט, מדגם, או סימן מסחר במדינה החברה באמנת פריז, לחשוף את האמצאה, עיצוב המוצר, או הלוגו בציבור לפרק זמן מסויים, מבלי לחשוש כי באותו פרק הזמן אדם אחר יעתיק אותם ויקדים להגיש לפניו בקשה לרישומם במדינה או במדינות אחרות בחו"ל החברות באמנה זו (מעל 170 מדינות), ובכך ליצור יתרון שיווקי, מסחרי, ומשפטי לא הוגנים. בהתאם להוראות אמנת פריז, למגיש בקשת בכורה לפטנט, יש זכות קדימה בת 12 חודשים להגיש בקשת פטנט מקבילה באחת ממדינות אמנת פריז, אשר תאריך תוקפה לא יהיה מועד הגשתה בפועל באותה מדינה, אלא מועד הגשת בקשת הבכורה. עיקרון זה חל גם לגבי בקשות מדגמים לתקופה של 6 חודשים, ולגבי סימני מסחר לתקופה של 6 חודשים גם כן.

PCT

אמנה זו (Patent Cooperation Treaty) מאפשרת להאריך את תקופת דין הקדימה לפטנטים בת 12 החודשים שלפי אמנת פריז, ל- 30 (ולעיתים 31) חודשים בסה"כ, לגבי אותן אלו ממדינות אמנת פריז, שחתומות גם על אמנת ה- PCT (מעל 140 מדינות). בתקופה זו של כשנה וחצי (המכונה השלב הבינלאומי), ניתן לקבל דו"ח חיפוש וחוו"ד, המלמדים רבות על החולשות והחוזקות של בקשת הפטנט, ומאפשרים את תיקון הבקשה לפני תום השלב הבינלאומי והמעבר לשלב המדינתי, שהינו שלב הפצת הבקשה למדינות העולם.

פרוטוקול מדריד

פרוטוקול מדריד הינו אמנה המאפשרת לבעל סימן מסחר, או בקשת סימן מסחר, באחת מהמדינות החברות באמנה זו (יותר מ- 80 מדינות), להגיש בקשות סימן מסחר מקבילות בכל יתר מדינות האמנה, באמצעות טופס בקשה אחד, ובתשלום אגרות מופחתות מאשר לו היו הבקשות מוגשות באמצעות עורכי דין מקומיים שגם להם היה צורך לשלם שכ"ט לו היו הם מגישים את הבקשות.

אמנת ניס

אמנה זו עוסקת בסיווג של סימני מסחר לפי 34 סיווגים שונים של מוצרים ו- 11 סיווגים נוספים של שירותים, סה"כ 45 סיווגים. ישראל הצטרפה לאמנה זו בשנת 1961.

אמנת ברן

האמנה המרכזית להגנת זכויות יוצרים. הוראות אמנה זו קובעות איסור על העתקה או תרגום של יצירה בלי רשות ממחברה, איסור על העתקתה בלי רשותו מלבד לשימוש הוגן, איסור על שידור, הקרנה או הקראה פומבית של היצירה בלי מתן רשות, כמו גם על שינוי, עיבוד או סילוף שלה.

 הסכם טריפס (TRIPS – trade related aspects of intellectual property rights)

הסכם קניין רוחני בין מדינות ארגון הסחר העולמי (הכולל יותר מ- 150 מדינות), שנכנס לתוקפו סיום 1/1/1995. הצטרפות של מדינה לארגון זה הופכת אותה באופן אוטומטי גם כצד להסכם טריפס. הוראות הסכם זה יצרו מכנה משותף לדיני הקניין הרוחני במדינות החברות באמנה זו, ועל מדינות אלו היה לאמץ את ההוראות המוסכמות לדינים הפנימיים שלהן בתוך תקופות שנקבעו.

סיווג סימני מסחר

כאשר מגישים בקשות סימני מסחר בישראל או בחו"ל, יש לבחור גם סיווג אחד או יותר בהם הם יירשמו. הדבר נועד לאפשר לאחרים לרשום או לעשות שימוש בסימני מסחר זהים או דומים ביתר הסיווגים, ובלבד – כך עפ"י פקודת סימני המסחר – שאין הם מתנגשים גם עם הגדר של סימן מסחר זהה או דומה, או עם סימן מסחר מוכר היטב. לאור זאת, סיווג סימני המסחר אינם המבחן היחידי לקבוע התנגשות בין סימני מסחר.

לסימני המסחר 45 סיווגים ברובן ככולן של מדינות העולם, לרבות ישראל, שאימצו לדין הפנימי שלהן את אמנת ניס המגדירה סיווגים אלו. להלן פירוט הסיווגים כפי שאומצו בישראל והוגדרו מכוח תקנות סימני המסחר (תיקון 4), התשנ"ב – 1992. סיווגים 1 עד 34 הם למוצרים, וסיווגים 35 עד 45 הם לשירותים.