כינוס נכסים, פשיטת רגל, הסדר נושים, הפטר

משרדנו מתמחה בתחום של פשיטות רגל, על כל מכלול רבדיו, לרבות אלו הנוגעים לדיני אישות, ועל מכלול הליכיו, לרבות ההליך החשוב מכולם – הסדרי נושים.

הסדר נושים זוהי המטרה והדרך היעילה ביותר להסדרת חוב לנושים. להסדר נושים ניתן להגיע ורצוי מאד בראשית הדרך – כאשר עוד טרם הוחל בהליך פשיטת הרגל, ובין במהלך הליך פשיטת הרגל.

הליך פשיטת הרגל הינו הליך מורכב ביותר הנמשך בד"כ כמספר שנים (אלא אם כן עלה בידי העו"ד לסיימו בהסדר נושים בראשיתו), בו נוטלים חלק "שחקנים" רבים-הנושים, החייב, הכונס הרשמי, המנהל המיוחד ובית המשפט, ולפיכך נודעת חשיבות מיוחדת בהליך זה לנסיונו ומקצועיותו של עורך הדין.

עו"ד מירית ענתבי ייצגה בעבר מחלקות עסקיות בבנקים כנגד חייבים, וניסיונה הרב והעשיר מהצד השני של המתרס פועל כיום לטובת החייבים.

בנוסף, מטבע הדברים, במקרים רבים מעורבות סוגיות מורכבות של דיני אישות בתיקי פשיטת רגל, מעצם היותם של החייבים נשואים או גרושים. סוגיות אלה מחייבות התייחסות מיוחדת במינה בתיקי פשיטת רגל כאשר רק עו"ד המתמחה בשני התחומים יכול לטפל בהן כראוי, קל וחומר בנושא המורכב של מזונות הקטינים המחייב הבנה מעמיקה בתחום האישות. להרחבה בנושא הנכם מוזמנים לעיין במאמרים המופיעים באתרנו בנושא זה.

עו"ד מירית ענתבי הובילה להסדרי נושים רבים ולמחיקת חובות של חייבים אשר אפשרו ללקוחותיה לפתוח בדרך חדשה, אישית ומקצועית.

זאת ועוד: משרדנו נחל הצלחות וזכה אף בתקדים משפטי במקרים של בקשות להפטר החייב מכלל חובותיו, באמצעות מלאכת מחשבת מורכבת ביותר אשר הובילה במקרים מסוימים לקבלת הפטר מחובות הנאמדים במיליוני ש"ח, באמצעות תשלום של כמה עשרות אלפי שקלים בלבד!.  בנושא זה הנכם מופנים למאמר נפרד באתרנו.

הליכי פשיטת רגל

החוק המסדיר את הליכי פשיטת הרגל הינו פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם -1980

הליכי פשיטת רגל הינם הליכים אשר בסיומם אמורים להיות מוסדרים כל חובותיו של פושט הרגל לפני צו הכינוס, באמצעות הסדר נושים או הפטר וזאת במטרה לאפשר לפושט הרגל להמשיך בחייו מבלי שעוול החובות ירבוץ מעליו.

הליכי פשיטת הרגל יכולים להיפתח הן על ידי החייב והן על ידי הנושה. חייבים רבים אשר פתחו כנגדם בהליך פשיטת רגל מוצאים עצמם לא אחת מתנגדים להליך וזאת מבלי להבין כי לעיתים רבות זו יכולה להיות הדרך היעילה ביותר עבורם לסיים עם החובות ולצאת לדרך חדשה.

בקשת פשיטת רגל

בקשת פשיטת רגל יכולה להיות מוגשת הן על ידי נושה של החייב והן על ידי החייב עצמו. הבקשה מוגשת על יסוד מעשה פשיטת רגל שביצע החייב, המהווה למעשה את העילה לבקשה.

פקודת פשיטת הרגל מפרטת מהם מעשי פשיטת הרגל, שעל יסודם אפשר לנקוט בהליכי פשיטת רגל נגד חייב וביניהם העברת מרמה, התחמקות מנושים, עיקול נכס מנכסי החייב ומכירתו במסגרת ההוצאה לפועל, הודעת החייב על הפסקת תשלום החוב, בקשת החייב להכריזו כפושט רגל ואי הענות להתראת פשיטת רגל.

נושה יכול להגיש בקשת פשיטת רגל נגד חייב רק בהתקיים התנאים האמורים בסעיף 7 לפקודה, וביניהם הדרישה שגובה החוב שחב החייב לנושה לא יפחת מסך של 50,000 ש"ח (נכון לשנת 1996, סכום זה מתעדכן ב – 1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן), שהחוב יהיה סכום קצוב בכסף, שמעשה פשיטת הרגל שעליו מסתמכת הבקשה אירע תוך שלושה חודשים לפני הגשתה, ושקיימת זיקת מגורים או זיקה עסקית בין החייב למדינת ישראל.

חייב זכאי להגיש בקשת פשיטת רגל בהתקיים התנאים האמורים בסעיף 17 לפקודה, וביניהם הדרישה כי חובותיו לא יהיו פחותים מסך של 10,000 ש"ח (נכון לשנת 1996, סכום זה מתעדכן ב – 1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן), כי יצרף לבקשתו דין וחשבון מאומת בתצהיר בדבר נכסיו והכנסותיו, נכסיהם והכנסותיהם של בן או בת זוגו וילדיו הגרים עמו, וכן כי יצרף לבקשתו כתב ויתור על סודיות לטובת הכונס הרשמי.

עותק מבקשת פשיטת הרגל מוגש לכונס הרשמי יחד עם אישור על תשלום פיקדון, ולאחר בחינת הבקשה ודרישת פרטים נוספים במידת הצורך, מגבש הכונס הרשמי את עמדתו בבקשה וזו מוגשת לבית משפט של פשיטות רגל.

צו כינוס

לאחר עיון בבקשת פשיטת הרגל שהגיש חייב ובתגובת הכונס הרשמי לבקשה, מוסמך בית המשפט לתת צו לכינוס נכסי החייב. צו הכינוס מעביר את נכסי החייב לפיקוחו של הכונס הרשמי, עד שיתברר אם החייב יגיע לפשרה או הסדר עם נושיו או יוכרז פושט רגל.

במקרים בהם מוגשת הבקשה על ידי נושה יקיים בית המשפט דיון בבקשה במעמד הנושה, החייב והכונס הרשמי, בטרם יחליט אם יינתן באותו מקרה צו כינוס.

במידה ובית המשפט החליט ליתן צו כינוס, עליו לקבוע בהחלטתו מועד לדיון בבקשת פשיטת הרגל, שיתקיים בתום ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס. לדיון בבקשת פשיטת הרגל מוזמנים החייב, נושיו והכונס הרשמי.

פשרה או הסדר

בכל שלב משלבי הליך פשיטת הרגל, ואף לפני מתן צו הכינוס, רשאי החייב להציע פשרה או הסדר עם נושיו. פשרה או הסדר שאושרו על ידי בית המשפט עשויים להביא את הליכי פשיטת הרגל אל סיומם.

שלבי ביניים

במועד שבין מתן צו הכינוס לבין המועד שנקבע לדיון בבקשת פשיטת הרגל, פרק זמן של כששה חודשים, מכנס הכונס הרשמי אסיפת נושים ראשונה על מנת שהנושים יביעו עמדתם באשר להמשך הליך פשיטת הרגל ובאשר לדרך הטיפול הראויה בנכסי החייב בכלל. במידה והציע החייב פשרה או הסדר ישקלו הנושים באסיפתם אם יש לקבל את הפשרה או ההסדר.

במהלך תקופה זו מקיים הכונס הרשמי חקירה מקיפה בעניינו של החייב לשם הגשת חוות דעתו לבית המשפט, לקראת הדיון בבקשת פשיטת הרגל. לצורך חקירה זו רשאי הכונס הרשמי לזמן את החייב להתייצב במשרדו כדי לחקור במצב עסקיו וחובותיו, ומחובתו של החייב להתייצב לחקירה במקום ובשעה שנקבעו בהזמנה. כן מוסמך הכונס הרשמי, לצורך קיום חקירה זו, לדרוש כל מידע או מסמך הנוגעים לענייניו של החייב, מכל אדם שיש יסוד להניח כי המידע או המסמך מצויים ברשותו או בידיעתו.

במידת הצורך רשאי הכונס הרשמי לפנות לבית המשפט בבקשה לערוך חקירה פומבית של החייב על מנת לקבל גילוי מלא ושלם של העובדות הנוגעות להתנהגותו של החייב, עסקאותיו ורכושו. בחקירה הפומבית רשאים בית המשפט, הכונס הרשמי, הנאמן, אם נתמנה כזה, וכן כל נושה שהגיש תביעת חוב, לשאול את החייב בדבר עסקיו, נכסיו ונכסי בני משפחתו ובדבר התנהגותו וסיבות כישלונו.

כחמישה עשר יום לפני המועד שנקבע לדיון בבקשת פשיטת הרגל, מגיש הכונס הרשמי לבית המשפט את חוות דעתו, בה הוא מפרט את ממצאי החקירה שניהל, ובכלל זה את הערכתו בדבר הנסיבות שגרמו למצבו של החייב, הליכי ההוצאה לפועל שננקטו נגדו, אם ננקטו, ואת החלטות הנושים באסיפותיהם. כן מחווה הכונס הרשמי דעתו בדבר יכולתו של החייב לפרוע את חובותיו, ובדבר ההליכים שיש לנקוט כלפי החייב.

הדיון בבקשת פשיטת הרגל

במועד שנקבע לכך, מקיים בית המשפט דיון בבקשת פשיטת הרגל, אליו מוזמנים החייב, נושיו והכונס הרשמי. בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, רשאי בית המשפט להחליט אחד מאלה:

א. להכריז בצו שהחייב פושט רגל.

ב. לדחות את הבקשה אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו.

ג. לקבוע כי מיד לאחר הכרזת החייב פושט רגל יינתן לו הפטר לאלתר.

ד. לדחות את מתן ההחלטה בבקשת פשיטת הרגל על מנת לאפשר לחייב להסדיר את חובותיו בדרך של פשרה או הסדר.

סיום ההליך והפטר

הליך פשיטת הרגל בא אל סיומו בביטול ההליך עקב ניצולו לרעה על ידי החייב או, כאשר מדובר בבקשת נושה, בהעדר תועלת לנושים, במתן הפטר לחייב, לבקשתו או לבקשת הכונס הרשמי, מכל חובותיו ברי התביעה בפשיטת רגל, או עם ביצועה של הצעת הסדר מטעם החייב שאושרה בידי בית המשפט.

צו ההפטר פוטר את פושט הרגל מכל חוב בר – תביעה בפשיטת רגל, למעט :

א. חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס;

ב. חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה;

ג. חבות לפי פסק דין לחובת פושט הרגל בתובענת מזונות. בנושא זה הנכם מופנים למאמר נפרד באתרנו.