אבות בעל כורחם|גנבת זרע

תחום יחודי במשרדנו הינו תחום אבות בעל כורחם או גנבת זרע; ייצוג גברים אשר הפכו לאבות בעל כורחם בתביעות אבהות, מזונות ונזיקין בגין נזקים ממוניים ולא ממוניים שנגרמו להם ולסביבתם הקרובה כתוצאה ממעשיהן של הנשים. משרדנו היה בין הראשונים בארץ לטפל בתופעה זו, וצבר נסיון רב בנושא, על היבטיו השונים. משרדנו הגיש תביעה תקדימית, ראשונה מסוגה, במדינת ישראל ולמיטב ידיעתנו גם בחו"ל, תוך גיבוש אסטרטגיה משפטית חדשה ויצירתית, אשר שונה לחלוטין מזו  אשר נידחתה על-ידי בתי המשפט במסגרת התביעות שהוגשו עד היום, ואף שונה מהתביעה אשר ניתן פסק דין לגביה בשנת 2013 אשר "מפצה" את הגבר ב-75,000 ש"ח בלבד בגין דמי המזונות שיאלץ לשלם המסכמים כידוע, למצער במאות אלפי שקלים. התביעה התקדימית נדונה בימים אלו בבית המשפט, כמו גם תביעותיהם של לקוחותינו הנוספים. בנוסף, אנו פועלים לשינוי חקיקתי בנושא.

במקביל, מטפל משרדנו בתביעות המזונות המוגשות על ידי הנשים עבור הילדים, ולמרות מגמת בתי המשפט בשם עקרון טובת הילד שלא להפחית מזונות במקרים אלו, נחל משרדנו הצלחות גדולות בכך שנפסקו על ידי בתי המשפט מזונות נמוכים מהמקובל, ואף במספר מקרים מתחת לרף הקבוע בדין. 

חשוב להדגיש, כי בתחום זה במיוחד קיימת חשיבות עליונה ל"יריית הפתיחה", קרי המועד בו יוחל הטיפול המשפטי בתיק; פנייה מוקדמת לקבלת ייעוץ משפטי למשרד המתמחה בתחום, קבלת הדרכה והיערכות נכונה, עשויים לשנות את כל התמונה, וביתר שאת אם הפניה תעשה עוד בטרם הוגשו התביעות על ידי האשה או אף מוקדם יותר כבר בשלב החשד לגנבת זרע.

ובתמצית על נושא שמכיל בחובו עולם ומלואו:

הגדרה: גנבת זרע אינה מוגדרת בצורה ברורה וחד – משמעית מבחינה משפטית, אך ניתן ליחסה לתחושה סובייקטיבית של גבר שאשה הרתה מזרעו בניגוד להסכמתו, ידיעתו ורצונו.

זכות ההחלטה על המשך ההריון: זכות הבחירה האם להמשיך בהריון או להפסיקו – נתונה אך ורק לאם.

תביעה בעילה של גנבת זרע: טענה של מעשה רמאות, או נטילת זרע מגבר שלא בידיעתו, יכולה לעלות רק כטענה של גרימת נזקים, וניתן להגיש בעטיים:  (1) תביעת נזיקין, ו/או (2) תביעה בעילה של הפרת חוזה בלתי כתוב.

פקודת הנזיקין קובעת שאין להציג מצג שווא בפני אדם. כאשר אישה טוענת כי היא משתמשת באמצעי מניעה וכך גורמת לגבר להאמין שקיום יחסי המין ביניהם הוא בטוח, היא מציגה בפניו מצג שווא ועל כך יש לו זכות תביעה. חוק החוזים לעומת זאת מדבר על תום לב במו"מ, וכאן הרי מדובר בסוג של תכסיס אותו הפעילה האישה על הגבר בחוסר תום לב וניסתה להונות אותו על מנת שיקיים איתה יחסי מין בידיעה את התוצאות האפשריות.

הקושי הראייתי: מפאת טבעם של יחסים בין גבר לאישה והיותם נעשים בחדרי חדרים ובצנעה, יקשה על גבר, אשר הנטל הראייתי הוא עליו, להוכיח כי האישה הציגה מצג שווא בדבר היותה מוגנת מפני הריון. לפיכך, קיימת חשיבות קריטית לפניה לעורך דין מוקדם ככל שניתן, על מנת שניתן יהיה להיעזר לצורך ראיות בהקלטות או במדובבים שונים שהינם חוקרים פרטיים.

מזונות: אחד המיתוסים הנפוצים הינו שאשה שנכנסה להריון מגבר בניגוד להסכמתו ומבלי שידעה אותו על כך שאינה נוטלת אמצעי מניעה – אינה זכאית לדרוש בשם הילד שנולד מזונות ילדים . מיתוס זה הופרך בשורה של פסקי דין. אם כך, התפישה המשפטית קובעת כי גבר המקיים יחסי מין עם אישה מחויב בנטילת אחריות לכל תוצאה ולכל התפתחות היכולה לנבוע מקיומם. אלא מאי, אם בעבר גם אם היתה מוכחת טענת גבר בדבר גניבת זרע, לא היתה לכך כל השפעה על חובתו של אותו הגבר, הוא האב, כלפי בנו הן במזונות והן בנוגע להכרה באבהותו, הרי שמשרדנו חולל שינוי ונחל הצלחות גם בנושא זה, ועלה בידו להפחית המזונות במקרים בהם עסקינן בגניבת זרע.

חיוב האב בעריכת בדיקת אבהות:  מעת תיקון החוק ניתן לחייבו בבדיקה. בשנת 2008 נכנס לתוקפו התיקון האחרון בחוק מידע גנטי, וכעת על פי התיקון (סע' 28 ו'), תחם המחוקק את שיקול דעתו של ביהמ"ש והעמיד את כשרות הקטין כשיקול המרכזי העומד לנגד עיניו.

תוצאות סירוב לבדיקת רקמות: א. גבר שיחויב לבצע בדיקת רקמות ויסרב, ניתן יהיה להעמיד אותו לדין בשל ביזיון החלטת בית-משפט. זהו הליך המאפשר לשופט להטיל על הסרבן קנס כספי או להורות על מאסרו.   ב.סירוב של גבר לעבור בדיקה שכזו – שהאמינות שלה גבוהה ביותר – ישמש ראייה בעלת משקל ניכר כנגדו. הרי אם היה משוכנע שאיננו האבא, היה ממהר לבצע את הבדיקה כדי להסיר כל חובה שלו כלפי הילד. לפיכך, סירוב לעבור בדיקת רקמות בנוסף לראיה קלה נוספת מצד האם, יאפשר לבית המשפט לקבוע את האבהות, אף ללא עריכת בדיקה שכזו. החריג לכלל: אם אישה נשואה תתבע גבר שאינו בעלה ותטען שהוא אביו של הילד – בית המשפט לא יאשר בדיקת רקמות. הסיבה: הילד עלול להיחשב כממזר אם יתברר שהבעל אינו האב.

הסכם הנחתם בין הצדדים, בו האישה פוטרת את הגבר ממחויבות כספית כלפי הילד:  הסכם משפטי אשר פוטר את הגבר מחובותיו כלפיי בנו – מנוגד לכל התפיסות החברתיות והערכים בהם החברה דוגלת. לכן, בית המשפט קבע כי הסכמים הנחתמים בין ההורים אינם מחייבים את ילדיהם הקטינים כאשר הסכמים אלו אינם משקפים את טובת הילדים. במקרה כזה רשאי הילד להגיש תביעה עצמאית לבית המשפט לפסיקת מזונותיו, ללא כל תלות בהסכם שנחתם בין הוריו.

במקרים של גנבת זרע מומלץ להתייעץ באופן מיידי עם עורך דין המתמחה בטיפול במקרים אלו.

מצורף ראיון עם עו"ד מירית ענתבי בתוכניתו של גבי גזית, ברדיו ללא הפסקה: