מאת: עו"ד מירית ענתבי

"טוֹב שֵׁם, מִשֶּׁמֶן טוֹב; וְיוֹם הַמָּוֶת, מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ" (קהלת ז׳ – פסוק א׳)

פנה אלי אחד מן מומחים הגדולים בארץ בתחום רפואת העור והמין, בעל אינספור תארים והסמכות, בעל מוניטין רב ושמו הולך לפניו.
מטופלת בקליניקה שלו הפנתה תשומת לבו לכך שבאתר אינטרנט מסוים, בו מופיעים פרטיו משך שנים רבות החלו, לפתע פתאום, להופיע הודעות בגנותו, כביכול, של לקוחות (בשמות בדויים).
מוזר, ולכן השאלה הראשונה ששאלתיו היתה: האם ארע משהו באותו מועד בו החלו התגובות, וללא הקשר ללקוחותיו. הוא תמהה על השאלה, אך לאחר מאמץ נזכר.
מסתברא, שבמועד הפרסום הראשון ואילך, הביע לראשונה סירוב לחברה שניסתה למכור לו את מוצריה עבור המרפאה שלו, ובעקביות גם בהמשך.
לא בכדי נאמר שאין חשוב לאדם משמו, שכן מעבר לפגיעה הכלכלית הוא חש פגוע מאד ומתוסכל, דבר אשר הסב לו אף לנזקים בריאותיים.
מיד נדרשתי לטיפול במקרה, שכן בכל יום שעובר והפרסום איננו מוסר, מתעצמים הנזקים. שלבי הטיפול במקרים כגון דא של פרסום לשון הרע במדיום האינטרנט דומים:
א. תיעוד ההודעות.
ב. פניה לבעל האתר.
ג. פניה לחברה המנהלת ומתחזקת את האתר.
ד. התחקות אחר בעל כתובת כותב ההודעה האנונימית (IP), באמצעות מומחה לאתרי אינטרנט או חוקר פרטי.
ה. דרישה להסרת התוכן הפוגעני מבעל האתר.
ו. דרישה לפיצוי והתנצלות ו/או תביעה משפטית כנגד בעל האתר (אם לא הסיר התוכן) ו/או מפרסם התוכן.
במקרה זה הסתבר לנו שבעל האתר נטש את הארץ לטובת חו״ל. אין לומר נואש, ופנינו לחברה שמנהלת ומתחזקת את האתר. במקביל, נשכרו שירותיו של חוקר פרטי לצורך איתור כתובת כותב ההודעה וזו הובילה לאותה חברה שהלקוח סרב לרכוש ממנה מוצריה.
עתה, כל שנותר היה לפנות לבעל האתר במכתב דרישה להסרת ההודעות, וזה עשה כן במידי, מבהלה שמפרסם תוכן המהווה לשון הרע.
באשר לחברה שפרסמה ההודעות הפוגעניות, אזי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ח-1965 הרואה בפגיעה בשם טוב ובמוניטין באמצעות לשון הרע, הן עבירה פלילית והן אזרחית, זכאי הנפגע אוטומטית בפיצוי בסך שלא יעלה על 50,000 ₪, ללא צורך בהוכחת נזק, ואם הוכח בפני ביהמ"ש כי המעשה נעשה בכוונה לפגוע, זכאי הנפגע לפיצוי בסך שלא יעלה על 100,000 ש"ח, וככל שהנזקים שנגרמו לנפגע עולים על סכומים אלו, אזי יידרש להוכחת נזקיו.
בכל מקרה היזהרו מפרסום דברים פוגעניים באמצעי המדיה השונים הקיימים היום, פייסבוק, אינטרנט ועוד, וככל שנפגעתם מפרסום כזה, מומלץ לפנות במידי לעורך דין, על מנת לדאוג שהפרסום יורד מוקדם ככל הניתן.
מחד, ראוי כי תהיו זהירים בלשונכם ובאצבעותיכם. מאידך, ראוי שתעמדו על המשמר עת פגעו בשמכם הטוב. שמכם הוא הנכס היקר ביותר ואין שני לו.
עוד בנושא לשון הרע: http://www.mirita-law.co.il/?page_id=648
ובמאמרים פרי עטי:
http://www.mirita-law.co.il/?page_id=638

מאת: עו"ד מירית ענתבי*

פנתה אלי ד׳, אשה בשנות ה-60 לחייה, שהכרתי היכרות שטחית בלבד, ושאלה בעדינות אם תוכל לשאול אותי: ״שאלה קטנה״ (אגב, ה״שאלות הקטנות״ חוזרות על עצמן כמעט מידי בוקר…). השבתי, כתמיד, בחיוב. להפתעתי ה"שאלה הקטנה" הפכה לפרשה סבוכה מאין כמוה. בן זוגה של ד׳, עמו חיה כידועים בציבור, מזה מספר עשורים, ממרר את חייה תקופה ארוכה עקב חשדות כאלו או אחרים, והיא מעוניינת להיפרד ממנו, אולם איננה יודעת ״מה לעשות.. כיצד להתחיל בכלל..״.
בפתח הדברים, חשוב להבהיר, כי ידועים בציבור, בין אם מערכת היחסים ביניהם נמשכת תקופה קצרה יחסית ובין אם ממושכת, זכויותיהם וחובותיהם זהות (כמעט לחלוטין) לזוג נשוי.
לאמור: במקרה של פרידה, מדובר בהליכי גירושין, לכל דבר וענין. אלא אם כן, קיים הסכם ממון/הסכם חיים משותפים, שנערך טרם/ במהלך הזוגיות, שאין מילים אשר יכולות להביע את חשיבותו, בעיקר במקרים של פרק ב'.
כמובן, שידועים בציבור, נחסך מהם הצורך להיכנס לפתחו של בית הדין הרבני, וזהו יתרון עצום כשלעצמו, אולם אין נחסכים מהם כל יתר ההליכים בבית המשפט (בהעדר הסכם כאמור) – חלוקת רכוש, מזונות וכיו״ב. אלא מאי, בחרתי, חלף הכנת תביעות לבית המשפט, לערוך פגישת יעוץ שנקבעה עוד לצהרי יום שישי, במטרה להנחות את ד' כיצד להידבר עם בן זוגה, ולשכנעו להגיע למשרדי לצורכי גישור, זאת על מנת לסיים את יחסיהם באופן מכובד, שיחסוך לכלל המעורבים תעצומות נפשיות וכספים רבים שישולמו לעורכי הדין. היעוץ הועיל, שכן בן זוגה הגיע יחד עמה למשרדי ביום א׳, ולאחר שעות של שיחות קשות, בכי, התפרצויות זעם וכיו״ב, עלה בידיי בעמל רב להביא את הצדדים לפשרה, ובעיקר להשלמה שדרך זו עדיפה על פני ניהולה של מלחמת עולם בבית המשפט, שלמצער, תארך שנים תוך הוצאת כספים עצומים על עורכי דין. ממש היום! אני שמחה לבשר, שהצדדים חתמו על הסכם פירוד, צוואות ומסמכים נוספים הדרושים לצורך הפרדה רכושית. אמנם, ״הפסדתי״ שכר טרחה גבוה, אולם הרווחתי לקוחות מרוצים ומאושרים. אני את שלי עשיתי…. (-:
על ידועים בציבור ונושאים קשורים באתר האנטרנט של משרדנו, המצורף:http://www.mirita-law.co.il/?page_id=33
ובסרטון הרצאה בכנס, בין היתר, בנושא הסכמי ממון:
http://www.mirita-law.co.il/?page_id=1054

הכותבת הינה בעלת משרד עורכי דין המתמחה במשפט אזרחי-מסחרי, לרבות דיני משפחה, גירושין וירושה, תיקי גניבת זרע, תיקי נזיקין בתוך המשפחה, פשיטות רגל והסדרי נושים בשילוב דיני אישות, הקמה וליווי חברות בכל תחומי המשפט, עריכת עסקאות מקרקעין, הסכמים מסחריים ותקשורת. בנוסף, הכותבת גיבשה והגישה תביעה תקדימית בארץ שעילתה גניבת זרע ומתמחה בתביעות נזקים והפחתת מזונות קטינים במקרים אלו. 

מייל: miritalaw@gmail.com

אתר אינטרנט: www.mirita-law.co.il

** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחברת איננה נושא באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

31 במאי 2015

מאת: עו"ד מירית ענתבי*

שיחה שניהלתי הערב עם לקוח חדש, הזכירה לי (שוב!), שאנו חיים ב״כפר גולבלי״, בין היתר, בזכות פתיחתו של שוק התקשורת לתחרות, מהלך לו הייתי שותפה. הוא הגיע למשרדי לפגישת יעוץ בתיק אישות, נראינו מוכרים זה לזו, לא לקח זמן רב והוברר לנו שההיכרות מובילה אותנו שנים רבות לאחור. עוד מימיי כעורכת דין צעירה בתחום התקשורת, והוא בתפקיד בכיר בחברת הפקות ידועה. שיחה, שהזכירה לי נשכחות, אך בד בבד גרמה לי לתהות על אירועי היום בתחום התקשורת. כאשר ילד מגיח לעולם, אין לדעת מה צופן לו העתיד הקרוב והרחוק; ובהשאלה, כל ערוץ טלוויזיה שהייתי שותפה להקמתו במסגרת עבודתי הוא עבורי תינוק רך ביומו שבגר ונחל הצלחה (דוגמת ערוצי הספורט, ערוצי הילדים, ערוצי הסרטים ועוד) או נחל כשלון. היום התבשרנו כי ערוץ 24 מצוי בקשיים כלכליים ועומד בפני סגירה. באותו היום התבשרנו שגם ערוץ 10 מצוי בקשיים (ואין זה חדש) ואם לא יקבל רשיון קבוע (להבדיל מזכיון), יחדל מלהתקיים, אלא אם כן המדינה תזרים לו כספים פעם נוספת.
לפני כעשור ומחצה שימשתי כראש מחלקת תקשורת והגבלים עסקיים במשרד בו הייתי שותפה. במסגרת עבודתי ייצגתי גופי שידור, גופי הפקה, שחקנים, אומנים, גורמים מחו״ל שביקשו להכנס לתחום השידורים בארץ ועוד ועוד. נטלתי חלק בהיסטוריה של פתיחת שוק התקשורת לתחרות – "מלחמת" חברות הכבלים בחברת YES, גם בהיבטי דיני ההגבלים העסקיים. המחלקה עליה הייתי אמונה היתה אחראית, בין היתר, להקמה של שורה ארוכה של ערוצי טלוויזיה. לימים, במכרז שנערך ע״י המועצה לשידורי כבלים ולווין להפעלת ערוץ 24 ייצגתי את אחת הקבוצות המתמודדות, שאף זכתה בו. כך נולד לי ״תינוק״ נוסף, שטיפחתי וליוויתי, והוא בגר ואף הצליח, אך עתה אני שומעת כי נכשל, וזה לא קל. מהעבר השני, שומעת אני קולות של הצלחה מצד ערוצים רבים אחרים שטיפחתי, ומצד אלו שנטלו חלק בהם כאומנים והפכו לימים אף לחברי כנסת, שרי ממשלה ועוד.
אכן, כילדים אשר אין לדעת לאן מועדות פניהם בעתיד, לעבר כשלון או לעבר הצלחה. אף אם הענקת להם את הכלים הטובים ביותר.
"הכלים הטובים ביותר" – משלב ההקמה: פתיחת חברה, קבלת רשיונות, הסכמי עבודה, הסכמי נותני שירותים ועוד, ובמהלך פעילותו של הערוץ – הסכמי הפקה, הסכמי רכש של תכנים מהארץ ומחו״ל, דיווחים למועצת הכבלים והלוויין, טיפול בהפרות כללים, ואף מעורבות בתיקוני חקיקה בתחום התקשורת. כמובן, שהשיחה, מעבר לזכרונות, היתה נגועה גם בפן רציני יותר, שעיקרו בכך שבל נשכח שלתקשורת חלק מרכזי בקביעת סדר היום הציבורי במדינה דמוקרטית. ולפיכך, בלתי נמנע מלבקר את אלו שאמונים על גופי השידור השונים, אשר ממניעים אינטרסנטיים (דוגמת שימור תלותו של ערוץ 10 בתמיכת הממשלה), אינם פועלים לחיזוקם ו/או לשיחרורם מתלות, תוך שימור הריכוזיות, ופגיעה בחופש הביטוי ובדמוקרטיה.
פירוט לגבי שלבים הכרחיים בהקמת חברה/עסק תמצאו באתר משרדנו:
http://www.mirita-law.co.il/?page_id=25
ובנושא תקשורת:
http://www.mirita-law.co.il/?page_id=27

הכותבת הינה בעלת משרד עורכי דין המתמחה במשפט אזרחי-מסחרי, לרבות דיני משפחה, גירושין וירושה, תיקי גניבת זרע, תיקי נזיקין בתוך המשפחה, פשיטות רגל והסדרי נושים בשילוב דיני אישות, הקמה וליווי חברות בכל תחומי המשפט, עריכת עסקאות מקרקעין, הסכמים מסחריים ותקשורת. בנוסף, הכותבת גיבשה והגישה תביעה תקדימית בארץ שעילתה גניבת זרע ומתמחה בתביעות נזקים והפחתת מזונות קטינים במקרים אלו. 

מייל: miritalaw@gmail.com

אתר אינטרנט: www.mirita-law.co.il

** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחברת איננה נושא באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

31 במאי 2015

מאת: עו"ד מירית ענתבי*

בעקבות דיון בתיק בנושא ״יבוא מקביל״, שעיקרו בניסיון נואל להגבלת תחרות ליבוא מוצר לארץ, סבורני כי חשוב להזכיר ולהדגיש כי התחרות נועדה לנו ועבורנו, הצרכנים הסופיים!
כעקרון, מטרתם העיקרית של דיני ההגבלים העסקיים היא להסיר מגבלות מלאכותיות שעומדות בדרכה של התחרות החופשית. כמו כן, הגבלים עסקיים נועדו למנוע מחברה שתפסה מיקום דומיננטי בשוק מלנצל לרעה את כוחה (מונופול, קרטל). חוק ההגבלים העסקיים אשר נחקק בשנת 1988, נועד לשמר ולעודד את התחרות במשק; שמובילה להורדת מחירים; מאפשרת הקצאה יעילה יותר של משאבים; מובילה ליעילות ודינמיות. התחרות היא עקרון בסיסי בכלכלת שוק, שכן היא מאפשרת חופש בחירה.
חוק ההגבלים העסקיים שכב שנים רבות כאבן שאין לה הופכין, מבלי שידעו בארץ כיצד ליישמו נכונה. זאת, עד להקמתה של רשות ההגבלים העסקיים בשנת 1994 ומינויו של ד"ר יורם טורבוביץ', מי שהיה מורי ורבי באוניברסיטה, לממונה על ההגבלים העסקיים. הוא היה הראשון שעשה בו שימוש, ואף פסק פסיקה תקדימית ראשונה בישראל, בדמות מאסר!, כנגד חברי קרטל הביטוח בזמנו.
דעתי האישית, היא שתחרות בכל תחום – באקדמיה, בעבודה, בספורט ובכלל – הינה מרתקת ותורמת. סבורני, כי תחרות היא "בריאה״, ולא בכדי, שכן תוצריה הצטיינות, פרפקציוניזם, ולמצער, השתפרות. לא אכנס לטיעוני הנגד הפסיכולוגיים (שמכירה אני היטב מתוקף התואר בפסיכולוגיה שנושאת…) ויש רבים כאלו, שתמציתם שתחרותיות ופרפקציוניזם מכבידים מאד על החיים, על מכלול רבדיו. כאמור, תחרות בפן האישי הינה חיובית, ולזכות עיסוקי אזקוף את העובדה, שלמדתי כי התחרות במשק הינה מן ההכרח. אולם, לא כולם "אוהבי תחרות". תזכורת לכך קיבלתי בתיק של לקוחתי, ובדמותם של שני נסיונות לקרטלים עליהם דווח בתקשורת. ודוק: אמנם, תחרות מביאה תועלת עצומה לנו הצרכנים הסופיים, בדמות הוזלת מחירים, שיפור המוצר ועוד. אולם, מעברו השני של המתרס, מאלצת את החברות המסחריות להשקעות גבוהות, נסיונות לשיפור לעומת המתחרה וכיו״ב, שבהכרח מובילות לרווחיות נמוכה יותר, ולעיתים להפסדים; סיבות אלו ואחרות, מובילות לנסיונות לתיאום בין המתחרים (קרטלים), לניעת יבוא מקביל, ולהיווצרותם של מונופולים.
בעקבות הדיון והכתבות, הוצפתי בזכרונות מעברי האישי ומעברי המקצועי, שהצטלבו להם, וכנראה לא בכדי!
כספורטאית מקצועית בעברי, כתחרותית בכל תחום בפן האישי, כנראה, שלא במקרה בחרתי להתמחות בתואר השני במשפטים בתחום ההגבלים עסקיים, ולא במקרה שימשתי כראש מחלקת הגבלים עסקיים ותקשורת במשרד בו הייתי שותפה.
אחד הנושאים הראשונים והמרכזיים שטיפלתי בהם כעורכת דין צעירה היה כניסתו של מתחרה חדש לשוק התקשורת, "חברת "YES, שנשלט עד אז ע״י מונופול חברות הכבלים (היום "חברת "HOT). אחת התקופות המרתקות ביותר עבורי מבחינה מקצועית, במהלכה נגענו בכל היבט אפשרי של שוק השידורים בארץ ובעולם. השחקן החדש אילץ את לקוחותיי, חברות הכבלים, לבצע רכישות של תכנים מחברות ההפקה ("מייג'ורס") הענקיות בארה"ב בעלות של למעלה מ-80 מיליון דולר, ובנוסף להשקיע בהפקות מקור, בשווק ועוד, ובמקביל אף להפחית את מחירי החבילות; הכל על מנת לעמוד בתחרות. כמובן, שרווחיהן פחתו באופן משמעותי, והן אף ספגו הפסדים כבדים, אולם מי שהרוויח, זה הציבור.
אמנם, זכרונות, אבל ממש היום הם קיבלו משנה תוקף, הן בכתבות שקראתי – על נסיון המיזוג של Time Warner, אחת מחברות ההפקה מולן ייצגתי את חברות הכבלים בחתימה על אותו הסכם מפורסם לרכש, והכתבה על קרטל ספרי הלימוד שעלה, לנו ההורים, ביוקר רב; והן, במהלך הדיון, אשר תוצאתו היתה כי התובעת, חברה מסחרית מן הגדולות במשק, ביקשה להגיע לפשרה עם הלקוחה שלי, חברה מסחרית, לאחר שהבינה שנסיונה להילך אימים על לקוחתי לא צלח, וכי אין סיכוי לתביעתה.
על יבוא מקביל קיראו במאמר באתר משרדנו:
http://www.mirita-law.co.il/?page_id=510
לכתבות המדוברות בפוסט זה:
http://www.themarker.com/wallstreet/1.2623686

http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3657794,00.html

הכותבת הינה בעלת משרד עורכי דין המתמחה במשפט אזרחי-מסחרי, לרבות דיני משפחה, גירושין וירושה, תיקי גניבת זרע, תיקי נזיקין בתוך המשפחה, פשיטות רגל והסדרי נושים בשילוב דיני אישות, הקמה וליווי חברות בכל תחומי המשפט, עריכת עסקאות מקרקעין, הסכמים מסחריים ותקשורת. בנוסף, הכותבת גיבשה והגישה תביעה תקדימית בארץ שעילתה גניבת זרע ומתמחה בתביעות נזקים והפחתת מזונות קטינים במקרים אלו. 

מייל: miritalaw@gmail.com

אתר אינטרנט: www.mirita-law.co.il

** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחברת איננה נושא באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

31 במאי 2015

מאת: עו"ד מירית ענתבי*

בימים האחרונים היינו עדים להתאבדותו של אדם עקב פרסום תגובות מביישות כנגדו בפייסבוק. תופעה הקרויה ״שיימינג״, מלשון לבייש אדם בפומבי (כתבתי על המקרה בפוסט בבלוגים שלי בסלונה ובדה-מרקר).
ד׳, נכנסה למשרדי כאשר מבטה שפוף מטה וכולה מבוישת. עד לאחרונה, רופאה בעלת מוניטין רב ומרפאה מצליחה מאד ועושר רב. זאת, עד לאותו "היום השחור בחיי", בו פורסמה כתבה באחד מערוצי הטלוויזיה לגבי שורה של רופאים לגביהם נטענה הטענה כי אלו מציגים עצמם לציבור באופן שיקרי. כתבה שפורסמה, כמובן, גם באנטרנט ולוותה באינספור ״טוקבקים״ (תגובות) קשים מצד הבריות, לרבות לקוחות ותיקים שלה שנסו על נפשם, ואף הגישו נגדה תביעות בגין התחזות למומחית, הכל בעקבות הכתבה.
זה היה היום המחולל מבחינתה, בו נהפכו חייה לגיהנום. מעבר לפגיעה העסקית האנושה שספגה, עטפה אותה בושה שלא נתנה לה מנוח ואף גרמה לה לחשוב ללא הפסקה, יום-יום, על ״היעלמות מהעולם הזה..״ (כלשונה). מחשבות אובדניות שלא פסקו לרגע משך חודשים ארוכים, עד הגיעה למשרדי ופתרון הבעיה.
לדאבוני, בחברתנו אנו עדים בכל תחומי חיינו, למעשים הנכנסים לגדרם של לשון הרע, פגיעה בשם טוב ואף במוניטין. אין נפקא מינה, בין במתכוון ובין שלא במתכוון, שכן ההשלכות של מעשים/אמירות כגון דא מגעות במקרים מסוימים לפגיעה כספית לפגיעה נפשית ובמקרים קיצוניים לאובדן חיים.
אני נתקלת גם בחיי היום יום ברכילויות על מאן דהוא, לאמירות פוגעניות הנאמרות בפני אנשים נוספים, לתלונות שווא במשטרה, ואף לפרסומים כוזבים. אנשים נוטים שלא ליתן את הדעת להשלכות מעשיהם, הן בפן האנושי והן בפן המשפטי.
חשוב להדגיש, מחד, במקרים מסוימים העוולה האזרחית מגעת אף לעבירה פלילית, ומאידך, לא כל אמירה, דברי רכיל וכיו״ב מהווה עבירה על החוק, אולם השלכותיה עלולות להיות לעיתים כבדות משקל באופן קיצוני בפן האישי.
כאמור, ד׳ פנתה אלי. לא המתנתי, ובאותו היום פניתי לאגודה הרלוונטית המאגדת את המומחים בתחום עיסוקה של ד׳, בדרישה להסרת התגובות הפוגעניות. במקרה שלה היתה כתובת (IP) לאן לפנות בדרישה להסרת התגובות, אולם גם במקרים שאין כתובת ברורה, הרי שניתן להתחקות אחר בעל הכתובת של האתר, בין באמצעות ממומחה לאינטרנט ובין באמצעות חוקר פרטי (בתיקים אחרים עלה בידינו לאתר הכתובת והגענו אף לחו"ל), ולפנות אליו בדרישה זהה. האגודה שאינה נבהלת בקלות, לא הסירה התגובות תוך מספר שעות, כפי שדרשתי. אולם! לאחר שיחת טלפון ביני לבין היועמ"ש שלה, באשר לחומרת מחדלה של האגודה להסיר התגובות, זו הסירה התגובות, תוך מספר שעות. ד' שבה לחייך בשלב זה. אולם, בכך לא תמה מלאכתי, פניתי לערוץ בו שודרה הכתבה, במכתב התראה טרם הגשת תביעה בגין לשון הרע, בשם הטוב ובמוניטין, אליו צורפה טיוטת כתב התביעה על סך למעלה ממיליון ₪, תוך דרישה של סכום לא מבוטל בגין הנזקים שנגרמו לד' בעקבות שידורה של הכתבה. כל שאוכל לומר בקשר לכך, מבלי שמבחינה משפטית אפגע בסודיות, שלא נדרשה הגשת התביעה בפועל…
ובנימה אישית, ראיתי לקוחות הנאסרים, לקוחות המתגרשים, לקוחות הלוקים בדיכאונות קשים ואף במחשבות אובדניות, ולאחרונה אף בהתאבדות; הכל בעקבות דברי רכיל, שמועות, שקרים, פרסומים כוזבים ועוד.
המערכת המשפטית אף היא ידה בכך. אותה מערכת משפטית, שאינה מענישה דיה במקרים של לשון הרע, שהרי ״בסך הכל מדובר במילים״… ואני אומרת עד אימתי?! עד אימתי ניתן למוצא פינו ולשנאת אדם להרוס בני אדם, ואף להביא למותם, חמור מכל – להרוס את החברה בה אנו חיים?!
וברוח המסר של שירו של דוד אבידן ״ הכתם נשאר על הקיר״, אדם מת בגלל כתם על הקיר, אחרים לוקים במחשבות אובדניות, דכאונות וכיו"ב, אולם כל אלו לא גורמים לחברה לתקן את הבעיה והכתם נשאר על הקיר.

להרחבה בנושא תביעות לשון הרע ראו באתר משרדנו: http://www.mirita-law.co.il/?page_id=648
ומאמרים פרי עטי בנושא: http://www.mirita-law.co.il/?page_id=638
http://www.mirita-law.co.il/?page_id=782

הכותבת הינה בעלת משרד עורכי דין המתמחה במשפט אזרחי-מסחרי, לרבות דיני משפחה, גירושין וירושה, תיקי גניבת זרע, תיקי נזיקין בתוך המשפחה, פשיטות רגל והסדרי נושים בשילוב דיני אישות, הקמה וליווי חברות בכל תחומי המשפט, עריכת עסקאות מקרקעין, הסכמים מסחריים ותקשורת. בנוסף, הכותבת גיבשה והגישה תביעה תקדימית בארץ שעילתה גניבת זרע ומתמחה בתביעות נזקים והפחתת מזונות קטינים במקרים אלו. 

מייל: miritalaw@gmail.com

אתר אינטרנט: www.mirita-law.co.il

** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחברת איננה נושא באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

31 במאי 2015