מאת: עו"ד מירית ענתבי*
לדאבוני, בחברה שלנו הגיל עדיין מהווה פקטור לפרישה וחמור מכך לפיטורין. זאת, למרות, שנושבות רוחות חדשות הן בחברה והן בבתי המשפט בתפיסת גיל הפרישה, ועובד איננו מחויב אוטומטית לפרוש.
סעיף 4 לחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004 קובע, כי הגיל שבהגיעו אליו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו, הוא גיל 67 לגבר ולאישה (גיל פרישת חובה).
דע עקא, נושבות רוחות חדשות במסדרונות בית הדין לעבודה, ובפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה (בעע"א 209/10 ליבי וינברגר נ' אוניברסיטת בר אילן), נקבע בהקשר זה כי מחקרים רבים הראו כי אלו המבקשים להמשיך לעבוד לאחר גיל 67 בדרך כלל יהיו אלו העובדים הכשירים והיעילים; וכי כנגד זכות העובד לבקש את המשך קשר העבודה, קמה חובה על המעסיק להפעיל שיקול דעת ראוי ופרטני במענה לבקשה זו. חובה זו נובעת מחובות תום הלב וההגינות שחב בהן מעסיק כלפי עובדיו, בשילוב האיסור החוקתי והחוקי על הפליה מטעמי גיל. שילוב זה מחייב את המעסיק להקשיב בנפש חפצה, ולשקול בתום לב, בקשה עניינית של עובד להארכת תקופת עבודתו.
בנוסף, תלויה ועומדת עתירתו של פרופ' גביש מבי"ח רמב"ם (בג"ץ 9134/12), לצו הצהרתי, לפיו גיל הפרישה הקבוע בחוק הינו בגדר זכות ולא בגדר חובה. לעת עתה, בית המשפט מצא לנכון להוציא צו תחת ידיו, לפיו ניתן בזה צו על תנאי המורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא יוצהר כי סעיף 4 לחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004, הינו בטל.
מתגובת היועץ המשפטי לממשלה לצו מנשבות רוחות חדשות, ולפיה גיל 67 שנקבע כגיל סטטוטורי חל בנוסף לסעיף 10 לחוק, המאפשר גמישות של הצדדים בהסכמה להאריך את תקופת העבודה עפ"י חוזה. כמו כן אמורה להתבצע בממשלה עבודה מקיפה בנושא ולבחון את השלכותיה על המשק בכלל. טרם ניתן פסק דין לאחר הגשת התייחסות היועמ"ש.
ברוח דברים אלו טופלה לקוחה של משרדנו: ט׳, כלכלנית במשרד הבריאות, עובדת מצטיינת במקום עבודתה מזה 28 שנים. מספר חודשים לפני הגיעה לגיל הפרישה בהתאם לחוק, 67, קיבלה מכתב המודיע לה על פרישתה הקרבה. דע עקא, ט׳, כרבים אחרים בגילה, חפצה להמשיך בעבודתה, ואולם נמסר לה כי למרות נחיצותה הרבה, אין באפשרותם לאפשר לה להמשיך לעבוד. האמנם?! ט׳ כמעט וויתרה עד שהגיעה אלי. פניתי בשמה במכתב מפורט ומנומק למשרד הבריאות בדרישה לאפשר לה להמשיך לעבוד. זאת, בין היתר, לאור אותן רוחות חדשות בבתי הדין לעבודה.
כמובן, שעל הבקשה להכיל את כל רשימת הנימוקים והנסיבות אשר עליהם נסמכת הפסיקה החדשה, תוך מתן דגש על מקצועיותו של עורך הדין. בנסיבות אלו, נחלנו הצלחה ופרישתה של ט׳ נידחתה.
מקרה בנושא פיטורין מחמת גיל; א׳ הגיע למשרדי לאחר שפוטר ממקום עבודתו מזה קרוב ל-12 שנים, עקב גילו המתקדם, 62 שנים.
על-פי החוק חל איסור לפטר עובד מפאת גילו, ולפיכך אלו פיטורין שאינם כדין. פניתי בשמו לחברה הפרטית הגדולה בה הועסק ודרשתי להשיבו לעבודה. החברה סרבה.
בלית ברירה, נאלצנו להגיש תביעה לבית הדין לעבודה בגין הנזקים שנגרמו לא׳ עקב הפיטורין שלא כדין. החברה, במצוקתה הרבה כנגד תביעה שידעה שהינה מוצדקת, הגישה תלונה למשטרת ישראל נגד א׳, בגין זיוף מכתב, במטרה לטעון להגנתה שפיטרה אותו בעילה חוקית . ליווינו את א' ביעוץ גם לענין התלונה, ובימים אלו נתקבלה הודעת הפרקליטות לפיה הוחלט לסגור את התיק כנגדו! כמובן, שבהחלטה לסגור את התיק יש כדי להעיד כי החברה לאור התביעה המוצדקת שהגיש א', הגישה כנגדו תלונת שווא בנסיון לשמוט את הקרקע תחת תביעתו. כנאמר "כל הפוסל במומו פוסל" – החברה בנסיונה לפסול את א', פסלה את עצמה בבית הדין לעבודה אשר אשר על נקלא יבין כי תביעתו של א' הינה מוצדקת וראויה, ולו נוכח מעשה הגשת תלונת הכזב כנגדו על ידי החברה.
ודוק: ההכרח לפרישת עובד מחמת גילו, הינו בחזקת הפלייה עקב גיל, המנוגדת לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. ההכרח של עובד לפרוש מעבודתו – באמצעות פיטורין – מנוגדת לחוקי העבודה, בנוסף לחוק היסוד.
זיכרו, אין ולא ניתן לכפות על עובד לפרוש או לפטרו מחמת גילו!
בנושא דיני עבודה ראו באתר של משרדנו: http://www.mirita-law.co.il/?page_id=583
הכותבת הינה בעלת משרד עורכי דין בוטיק מוביל בישראל, המתמחה בתחומי המשפט האזרחי-מסחרי, אישות וניהול הון עסקי ומשפחתי. דיני משפחה, גירושין וירושה, תיקי "גנבת זרע", חקיקה ומדיניות, נדל"ן, דיני חוזים, דיני חברות, פשיטת רגל והסדרי נושים, דיני תקשורת, דיני קניין רוחני, לשון הרע ופגיעה במוניטין.
מייל: miritalaw@gmail.com
אתר אינטרנט: www.mirita-law.co.il
** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחברת איננה נושא באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
29 במאי 2015