מאת: עו"ד מירית ענתבי
בעקבות דיון בתיק בנושא ״יבוא מקביל״, שעיקרו בניסיון נואל להגבלת תחרות ליבוא מוצר לארץ, סבורני כי חשוב להזכיר ולהדגיש כי התחרות נועדה לנו ועבורנו, הצרכנים הסופיים!
כעקרון, מטרתם העיקרית של דיני ההגבלים העסקיים היא להסיר מגבלות מלאכותיות שעומדות בדרכה של התחרות החופשית. כמו כן, הגבלים עסקיים נועדו למנוע מחברה שתפסה מיקום דומיננטי בשוק מלנצל לרעה את כוחה (מונופול, קרטל). חוק ההגבלים העסקיים אשר נחקק בשנת 1988, נועד לשמר ולעודד את התחרות במשק; שמובילה להורדת מחירים; מאפשרת הקצאה יעילה יותר של משאבים; מובילה ליעילות ודינמיות. התחרות היא עקרון בסיסי בכלכלת שוק, שכן היא מאפשרת חופש בחירה.
חוק ההגבלים העסקיים שכב שנים רבות כאבן שאין לה הופכין, מבלי שידעו בארץ כיצד ליישמו נכונה. זאת, עד להקמתה של רשות ההגבלים העסקיים בשנת 1994 ומינויו של ד"ר יורם טורבוביץ', מי שהיה מורי ורבי באוניברסיטה, לממונה על ההגבלים העסקיים. הוא היה הראשון שעשה בו שימוש, ואף פסק פסיקה תקדימית ראשונה בישראל, בדמות מאסר!, כנגד חברי קרטל הביטוח בזמנו.
דעתי האישית, היא שתחרות בכל תחום – באקדמיה, בעבודה, בספורט ובכלל – הינה מרתקת ותורמת. סבורני, כי תחרות היא "בריאה״, ולא בכדי, שכן תוצריה הצטיינות, פרפקציוניזם, ולמצער, השתפרות. לא אכנס לטיעוני הנגד הפסיכולוגיים (שמכירה אני היטב מתוקף התואר בפסיכולוגיה שנושאת…) ויש רבים כאלו, שתמציתם שתחרותיות ופרפקציוניזם מכבידים מאד על החיים, על מכלול רבדיו. כאמור, תחרות בפן האישי הינה חיובית, ולזכות עיסוקי אזקוף את העובדה, שלמדתי כי התחרות במשק הינה מן ההכרח. אולם, לא כולם "אוהבי תחרות". תזכורת לכך קיבלתי בתיק של לקוחתי, ובדמותם של שני נסיונות לקרטלים עליהם דווח בתקשורת. ודוק: אמנם, תחרות מביאה תועלת עצומה לנו הצרכנים הסופיים, בדמות הוזלת מחירים, שיפור המוצר ועוד. אולם, מעברו השני של המתרס, מאלצת את החברות המסחריות להשקעות גבוהות, נסיונות לשיפור לעומת המתחרה וכיו״ב, שבהכרח מובילות לרווחיות נמוכה יותר, ולעיתים להפסדים; סיבות אלו ואחרות, מובילות לנסיונות לתיאום בין המתחרים (קרטלים), לניעת יבוא מקביל, ולהיווצרותם של מונופולים.
בעקבות הדיון והכתבות, הוצפתי בזכרונות מעברי האישי ומעברי המקצועי, שהצטלבו להם, וכנראה לא בכדי!
כספורטאית מקצועית בעברי, כתחרותית בכל תחום בפן האישי, כנראה, שלא במקרה בחרתי להתמחות בתואר השני במשפטים בתחום ההגבלים עסקיים, ולא במקרה שימשתי כראש מחלקת הגבלים עסקיים ותקשורת במשרד בו הייתי שותפה.
אחד הנושאים הראשונים והמרכזיים שטיפלתי בהם כעורכת דין צעירה היה כניסתו של מתחרה חדש לשוק התקשורת, "חברת "YES, שנשלט עד אז ע״י מונופול חברות הכבלים (היום "חברת "HOT). אחת התקופות המרתקות ביותר עבורי מבחינה מקצועית, במהלכה נגענו בכל היבט אפשרי של שוק השידורים בארץ ובעולם. השחקן החדש אילץ את לקוחותיי, חברות הכבלים, לבצע רכישות של תכנים מחברות ההפקה ("מייג'ורס") הענקיות בארה"ב בעלות של למעלה מ-80 מיליון דולר, ובנוסף להשקיע בהפקות מקור, בשווק ועוד, ובמקביל אף להפחית את מחירי החבילות; הכל על מנת לעמוד בתחרות. כמובן, שרווחיהן פחתו באופן משמעותי, והן אף ספגו הפסדים כבדים, אולם מי שהרוויח, זה הציבור.
אמנם, זכרונות, אבל ממש היום הם קיבלו משנה תוקף, הן בכתבות שקראתי – על נסיון המיזוג של Time Warner, אחת מחברות ההפקה מולן ייצגתי את חברות הכבלים בחתימה על אותו הסכם מפורסם לרכש, והכתבה על קרטל ספרי הלימוד שעלה, לנו ההורים, ביוקר רב; והן, במהלך הדיון, אשר תוצאתו היתה כי התובעת, חברה מסחרית מן הגדולות במשק, ביקשה להגיע לפשרה עם הלקוחה שלי, חברה מסחרית, לאחר שהבינה שנסיונה להילך אימים על לקוחתי לא צלח, וכי אין סיכוי לתביעתה.
על יבוא מקביל קיראו במאמר באתר משרדנו:
http://www.mirita-law.co.il/?page_id=510
לכתבות המדוברות בפוסט זה:
http://www.themarker.com/wallstreet/1.2623686
http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3657794,00.html
הכותבת הינה בעלת משרד עורכי דין בוטיק מוביל בישראל, המתמחה בתחומי המשפט האזרחי-מסחרי, אישות וניהול הון עסקי ומשפחתי. דיני משפחה, גירושין וירושה, תיקי "גנבת זרע", חקיקה ומדיניות, נדל"ן, דיני חוזים, דיני חברות, פשיטת רגל והסדרי נושים, דיני תקשורת, דיני קניין רוחני, לשון הרע ופגיעה במוניטין.
מייל: miritalaw@gmail.com
אתר אינטרנט: www.mirita-law.co.il
** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחברת איננה נושא באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
31 במאי 2015